משהי יכולה לעודד אותי קצת??????? - הריון ולידה

קודם כל- אמא שלו צריכה לקחת אויר..
יותר חשוב מזה שהוא ידע לקרוא- שהוא ידע שאמא שלו סומכת עליו שהוא חכם ומסוגל- ואני בטוחה שהוא מסוגל!! את מכירה מישהו שהגיע לגיל 10 ולא יודע לקרוא???
אז מקסימום יקח לו קצת יותר- לא חייבים להיות ראשונים בכל דבר- כן צריך סבלנות, אפילו שיותר כיף תמיד שהילד שלך ראשון- בגמילה מחיתול, בהליכה, בזחילה, וגם בקריאה- אבל זה לא תמיד ככה. בטוחה שעמדת כבר בסיטואציות כאלו לאורך הדרך של ההתפתחות שלו- מה עשית אז? מה אמרת לעצמך? אולי שווה להזכר ולהוריד קצת הילוך עם הדאגות והמוטיבציה שלך שהוא יצליח.

כתבתי את זה בעבר ואני כותבת שוב- הנורמה של ההבשלה של הקריאה מתחילה מגיל 4-5 עד גיל 8 בערך- זה טווח עצום! וזה לא אומר כלום, חוץ מזה שלכל אחד יש קצב משלו- זו הנורמה. יש חריגים לפה ולשם, אבל זו הנורמה.
גם שלי לא יודע עוד לקרוא.. והוא בן 6.5. יש לו כן מוטיבציה ואנחנו התחלנו איתו את הספרונים שהומלצו פה בפורום והוא נהנה מזה מאד- אבל בגלל שזה בכיף ובלי לחץ, והוא מתבלבל פה ושם- וזה טבעי.
פשוט תאהבו אותו, תסמכו עליו, ותנו לו במקביל את התמיכה המקצועית החשובה שאת זה אתם כבר עושים. סבלנות..

אין לי בכלל זמן להגיב לבנות אבל הייתי חייבת לענות לך

גם יונתן לא יודע לקרוא

אשטנגה ומיסי-תודה ממש תודה על התגובות....

אם הסרגל מעודכן ונכון אז אתם מידי לוחצים
יש עניין של בשלות ואם הוא לא בשל לא יעזור כלום
אני חושבת שצריך לחזק אותו בדברים שהוא טוב

]

נכון רק בספטמבר הוא יהיה בן 6.בעז"ה.
ונכון שיש כאן עניין של בשלות וכו וכנראה שהוא עדיין לא מוכן......
הבעיה שלי -זה הדרישה של הבית ספר.
הוא לא עכשיו במצב שיכול לחכות עד שיהיה בשל.....
הוא צריך לדעת לקרוא לפחות ברמה כלשהיא אבל לדעת...ואז אנחנו שוב נכנסים לסחרור של מורות מקדמות.הוראה מקתנת וכו.....
כן את צודקת אנחנו קצת לחוצים בנושא.....למרות שבחודש האחרון עשינו לו הפסקה ולא הזכרנו לו את הנושא בכלל!!!!בכלל!!בכלל!!!!
וגם לנו היתה קצת חופשה מהלחץ

אם בדקתם והתייעצתם עם מומחים שאומרים שאין שום בעיה אז כרגע התפקיד שלכם

הוא פשוט להרפות. ברור שזה לא קל אבל הלחץ הזה רק מוסיף עוד אכזבה לילד, תהיי

בטוחה שהוא מרגיש שמצפים ממנו והוא לא עומד בציפיות וזה לא דבר קל לאף אחד,

בטח לא לילד כל כך קטן. הדרישות של בית הספר כרגע לא משנות הן רחוקות ממנו

תשבי ביחד עם המורה המתקנת ותציבו לו יעדים קרובים שכן שייכים אליו והוא מסוגל

לעמוד בהן, תנסו ליצור לו מסלול משלו.

אתי רק עוד דבר אחד שבלט לי מהדברים שאת כותבת- אני מצטטת אותך:

"אני חוששת שהכול מתחיל מהדיבור שהוא חושש שהקריאה שלו לא תיהיה מובנת כמו הדיבור.......
והחשש הכי גדול שלי שהוא פשוט מיואש מעצמו ומהנושא...נמאס לו ולא נעים לו בכלל להיות מטופל אצל כ"כ הרבה בעלי מקצוע ...להיות שונה מהחברים ולהיות שיעורים שלמים בחוץ אצל גננת שיח/מורה מתקנת....הוא מבין שזה לא תקין....
אני כ"כ סמכתי עליו והייתי בטוחה שיהיה טוב.....אבל האמת המרה הכתה לי בפרצוף!!!!"

את מתארת פה צורת חשיבה של בן אדם בוגר ולא של ילד. כל הפרשנויות האלו- שהוא חושש מזה שזה כמו הדיבור- הם פרשנויות שלך- ולא שלו. ילד שקשה לו יודע שקשה לו. נקודה. הוא לא מתחיל לעשות השלכות- אם יש קשר בין הקושי לדיבור לקושי בכתיבה, ויכול להיות שבאמת אין שום קשר בין הדברים.זה סתם יכול להכניס אותו לתסביכים וזה מיותר.

ואם הקושי הוא עם המערכת- אז אולי מותר שתהיה גם ביקורת על המערכת לפעמים... את לא צריכה להלחץ כי המערכת דורשת דברים לא הגיוניים ולא טבעיים מילדים לגילם. שהמערכת תילחץ או שתתאים את עצמה אליו- זה תפקידה. לחנך וללמד אותו.

תודה לכולכם על התגובות והרצון לסייע ולעזור.
אני חושבת וגם קיבלתי חיזוק מדבריי מהאנשי מקצוע שאיתם הוא עבד וכן מהגננות שמעורב בנושא הרבה קטע רגשי....(בנוסף לקטע הלימודי) תקופה ארוכה שהוא לא ידע לדבר כמו שצריך הוא פשוט לא דיבר......
כבר בתור תינוק קטן כשהוא לא היה יודע לעשות הוא היה מתחמק בצורה אלגנטית.דוגמא בגיל שנתיים ביקשו ממנו לעשות מגדל קוביות והוא (כנראה) חשב שהוא לא ידע לעשות מגדל גבוה אז הוא עשה מגדל לרוחב......

אין צורך להילחץ

הבן שלי גם עוד מעט בן 6 בספטמבר
הוא יודע לקרוא ממש טוב אבל... הוא החריג כי אצלו בגן רק 2-3 ילדים יודעים
בגן בקושי לימדו אותם והוא למד הכל בבית כי הוא ממש רצה
לא הכרחנו אותו הוא פשוט ביקש
כל ילד מגיע לבשלות בגיל שונה
באיזשהו שלב הוא ירצה בעצמו כמובן צריך לעודד אותו

בהצלחה

בנוסף....אני אמא צעירה

קודם כל את צריכה לקחת נשימה עמוקה ולהירגע!

היי

תראי, אם עבדו איתו השנה ואת לא רואה התקדמות, אז עבדו לא נכון
יש הרבה שיטות שתאימות לילדים שמתקשים בקריאה
אני חושבת שאת צריכה לחפש מורה טובה להוראה מתקנת שמבינה גם בבעיות שפה
עבודה בבית באופן פרטי תיתן את התוצאות הכי מהירות.

וווואי כולכם אתן ממש מממש צודקות!!!!
אני יודעת שאני בלחץ!!!!!!!!!

שמש-
את צודקת אני באמת רוצה שיהיה כמו כולם כאן ועכשיו

החלטתם החלטה מצויינת! בשביל זה אתם זוג, כל אחד משלים את השני וזה מסר נכון גם לבן שלך וגם לבעלך שאת סומכת עליו וכל אחד עוזר על פי דרכו..
את יכולה לעשות איתו באמת דברים כייפים ויצרתיים מספורט יצירה ומוסיקה ולחזק איתו קשר ואמון ביכולות שלו ותני לבעלך להוריד ממך לחץ.. יש המון דברים שאפשר להשקיע ולפתח בילדים ואינם קשורים ללמידה קוגניטיבית והכל נספג ומעשיר אותם.
לגבי מה שגולי כתבה אני לא כל כך מסכימה.. אם הילד לא בשל הוא לא בשל. לא יעזור כמה ישבו איתו בהוראה מתקנת. לא ברור כאן בכלל אם יש קושי או פשוט חוסר בשלות ולכן הייתי מחכה עד שיראו בבית הספר ויחליטו מה הם עושים

את צודקת בתסכול שאת מביעה מחוסר ההצלחה של הטיפולים.
אבל את יודעת? אגלה לך סוד קטן:
כשאין במה לטפל, ה"טיפול" לא מצליח...

שמש-זו היתה הדעה הראשונה של הקלינאית הראשונה שהיינו אצלה
היא מאוד מאוד מאוד אהבה את אורי וטענה שאין לו שום בעיה...שהכול זה עניין של זמן.....

אחרי העידוד שלכן אי בטוחה שיהיה בסדר בעז"ה.

שמש - אני רואה שאנחנו חושבות בדיוק אותו הדבר