עצוב לי - הריון ולידה

עצוב... כל סוף הוא התחלה של משהו אחר.
השיר מקסים

מרגש לקרוא כמה אהבה נודפת מבין המילים!!!!!

הייתי רוצה שאחת בדיוק כמוך תהיה הגננת של הילדים שלי

ענבר צודקת מילה במילה. ונגעת לי גם בנקודה רגישה.
אין לי בעיה שתהיה ביקורת. להפך. ביקורת היא לרוב בונה (תלוי איך נאמרת). אך לעולם לא לשחרר אותה באוזניו של הילד.

איזה מרגשת את!!!!
עם כל דלת שנסגרת נפתחת דלת אחרת, צריך להיזהר לא לפספס אותה מרוב שמסתכלים על הדלת הסגורה...
בהצלחה בכניסה בדלת החדשה בחייכם



אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אוי אני כל כך מבינה אותך
למזלי רוב ההורים השנה היו מדהימים,חוץ מזוג אחד שעזבו באמצע כי עברו דירה.
חברה סיפרה לי על גננת מדהימה שסגרה את הגן שלה מאותה סיבה בדיוק,היא אמרה שחסר רק שהייתה באה לעשות להורים ספונג'ה בבית כדי לשמוע מילה טובה.......א ב ל אל תוותרי כל כך מהר,את אוהבת את העבודה,את אוהבת את הילדים,אין הרבה מטפלות כמוך!
אני לא יודעת איך עבדת השנה אבל אני ניסחתי הסכמים מאוד ברורים שהקיפו כל מה שניתן,לא התביישתי להתקשר להורים שיבואו לקחת ילד חולה,שלחתי מיילים לכולם על תקנות בריאות וכו',וכן גם קרה שהקפצתי הורה כי היה חסר ציוד הכרחי כשלא היה לי ממי להשלים.
אם את רוצה תכתבי לי את המייל שלך ואשלח לך את ההסכם

]

תודה בנות

מצויין
]

אני חושבת שבכל עבודה צריך לפעמים לחיות עם חוסר שביעות של הלקוח, הבוס, המערכת... ככה זה בחיים- גם במשפחה שלך לפעמים ההורים שלך לא יהיו מרוצים ממך, לפעמים הבעל, לפעמים הילדים- סוווו? זה לא אומר שאת לא בסדר, רק שיש מקום לתיאום ציפיות.
אם את אוהבת את מה שאת עושה- הכוח והגבולות זה דבר שצריך להתחזק מבפנים.
הצורך שיהיו מרוצים מהשירות שאת נותנת הוא טבעי ומובן, אבל צריך לעבוד על עצמך ולהחליט שזה לא הכוח המניע!!
תראי, אני לא אומרת שזה לא משפיע- יש לי גן שאני מעבירה בו חוגים שנתיים החלטתי שאני לא אחזור כי הזילזול מהצוות כל כך גדול- הם בפירוש תופסים אותי כגימיק שיווקי למשוך הורים לגן במקום לראות בי כחלק תומך מקצועית בצוות- נטו בייביסיטר וזמן למנוחת הצוות, זה מעליב. ויש גנים להבדיל, שהגננת מבקשת שאעביר את החוג ליום אחר כי השבוע היא לא נמצאת וחשוב לה להיות נוכחת בשיעורים שלי- ללמוד ממני ולראות את תפקוד הילדים בחוג.
זה נכון שמשהו באינטראקציה סביב החינוך הוא חולה כמו שאמרה אחת ויחידה ועם זה אני מסכימה, אבל יכולים להיות לזה כמה פתרונות:
הראשון- והוא אולי החשוב ביותר- הוא ללמוד לזהות את ההורים שאת היית רוצה שיהיו בגן כשאת פותחת הרשמה. את לא חייבת לקבל כל אחד, זה היתרון המשמעותי שלך בשוק פרטי. את קובעת מול מי את עובדת!!
השני- הוא קביעת גבולות מול ההורים- גם בתחילת שנה, אבל גם לאורך השנה- מה לעשות, אל תקחי את זה ללב- כמו שאת מסבירה לילדים לפעמים צריך להסביר להורים. למצוא את הדרך שקל לך לעשות את זה: אולי לא שיחות פנים מול פנים אלא מיילים/אסמסים קולקטיבים/אישיים בהתאם למצב..אולי להגדיר שעות שבהן את זמינה לשיחות טלפון/פגישות. לא בכל יום, לא בכל מצב.. את בן אדם וזה לגיטימי..
ודבר שלישי- אלו דברים שבאים עם הניסיון, מכל דבר לומדים! טעות שעשית בשנה הראשונה לא תעשי בשניה, וזו שתעשי בשניה לא תעשי בשלישית, ואחרי 7 שנים- הכל כבר יהיה לך הרבה יותר ברור.. זה תהליך טבעי ובלתי אפשרי לצפות מעצמך לדלג על התהליך של הלמידה של איך מנהלים עסק, ושירות הוא חלק מלתת עסק.

אם זה חלום חייך לא הייתי וותרת כל כך בקלות....

וואוו איזה מרגש
פייס: ortal_hori

אשטנגה אני כל כך מסכימה איתך!
איזה חוגים את מעבירה?

אמא ויותר-את מתארת מצב לא פשוט....אני במקרה של ילד חולה ברמה שהאמא לא קולטת דרשתי אישור מרופא(מגובה בהסכם).
העיקר שתהיי שלמה עם ההחלטה ולא תרגישי פספוס והחמצה.
אני שמחה בשבילך.שמצאת בנתיים משהו שמתאים לך.

את מדהימה. כל הכבוד שלקחת אותם לטיול בגן חיות

גם לי עצוב...