נכון שיש לכן גלילי נייר טואלט בבית? - הריון ולידה

יש ממש בעית התמדה אצלנו
קניתי בהשראתך כמה דברים, (הבעל קנה, עם הוראות מפורטות..)
הם מתיישבים, מסקרן ומעניין להם בהתחלה ואחרי רבע שעה הם עוזבים את זה תמיד באמצע. קודם הקטן כמובן ואז הגדול
אין להם שום מוטיבציה לראות את היצירה גמורה..
אני קצת מתבאסת אבל לא רוצה ללחוץ מצד שני, כי אם היתה נכונות לשבת- זה כבר משהו.

אין שום בעיית התמדה בדברים אחרים כגון משחק חופשי עם הפליימוביל/רובוטריקים וכו.. אני מדברת על נושא היצירה בלבד.

יש טיפים והצעות בעניין מהגננת? אני ממש אהבתי כשהייתי קטנה, כמעט נראה לי מובן מאליו שזה מלהיב.. ואותם זה לא, ממצים נורא מהר

קודם כל, כיף לשמוע שזה שהשראתי

בדיוק היום רציתי להכין איתם יצירות מגלילי נייר טואלט (זה מה שכתוב בתכניה של הקיטנה שלנו..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

גלילי נייר טואלט אין לנו בבית.
כל גליל שניגמר מיד רצה ילדה ומעלימה אותו ועושה איתו עבודת יצירה כלשהי

אוקי- זה יהיה קצת ארוך..הילדים שלי בגיל של הילדים שלך פחות או יותר- ז"א 6 וחצי עוד מעט, ו3 וחצי עוד מעט..
הם פשוט חזקים במשחקי דמיון ויכולים שעות לשחק רק עם הגיבורי על שלהם וספורט! עם זה הם יכולים להתמיד בלי בעיה המון זמן.
בנים טיפוסיים
אני אציין ששניהם שמאליים- מה שאומר שכמו הרבה שמאליים אחרים אין להם יד דומיננטית חזקה, הם מצד אחד עושים דברים עם שתי ידיים ומצד שני אף אחת מהן לא טובה במיוחד. זה נשמע כמו תירוץ אבל זה בפירוש יוצר קושי. הגדול עבר פעמיים ריפוי בעיסוק, עד היום לא גוזר טוב- והצעיר כנראה בעקבותיו. אני לא מצואת מספריים לשמאליים, בכל מקום מוצאת רק לימנים. עד היום הוא מעביר מיד ליד.
זה מתבטא בדברים יומיומיים אפילו- הצעיר בן 3 ולא מצליח לפתוח לבד ידיות של דלתות בבית, או להוריד את החלון החשמלי באוטו בגלל חולשה בכף היד ובאצבעות.
הגדול היום אוהב לצייר כי אז הוא ממציא תו"כ ציור,
פלסטלינה כן קצת יותר עובד בגלל שאנחנו בונים סיפור על זה (מבשלים עם זה, אופים עם זה וכו)
אבל אם אין סיפור- מאבדים עניין. זו הבעיה. אין הנאה טכנית מלשבת ולייצר יצירה, זה לא מעניין אותם. איכשהו בבנייה והרכבה (לגו, רובוטריקים) אין שום בעיה.
ניסיתי בשבת לעשות איתם ציור ולעבור עם מדבקות כמו שהצעת בבלוג- הגדול הצליח לסיים בקולות חסרי סבלנות ואז מיד עבר לצייר כריש משלו- בלי מדבקות עם עייני לייזר, 3 דגים בבטן וצלופח שהצליח לצוד
הצעיר- באמצע התייאש, עברנו לזה שאני עוזרת לו- מסירה את המדבקות מהדף והוא רק מדביק- ומהר מאד הוא ביקש שאני זו שאצייר לו מפלצות בבטן של הדולפין והוא עבר לתת לי הנחיות..
עכשיו זה מובן יותר?

דאיי! איזה דמיון!!!
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

תודה פיתוש- אני אשמח אם תעזרי לי עם נושא המספריים
זה פשוט חבל לי, כי יצירה יכולה להיות כזה ערוץ טוב ליצירתיות ודמיון- שהם ללא ספק התברכו בו, אבל בגלל קושי טכני כנראה הם מעדיפים לוותר עליו.

בחנויות של ציוד לגנים בטוח יש מספרים לשמאליים (יש לי כמה זוגות בגן). איפה אתם גרים?

אין ספק שהחולשה בידיים גורמת להם להמנע ולהתרחק מיצירה.

מעולה שהגדול בריפוי ועיסוק. כמה זמן כבר? אתם לא רואים שיפור?

אחד הילדים בגן שלי היה השנה והוא עשה כברת דרך ענקית והוא מאוד נהנה מהיצירה בסופו של דבר. הוא מאוד רצה להצליח.

הם יכולים לצייר ציור חופשי ואת יכולה לעשות להם נקודות כמסגרת ועל הנקודות להדביק את המדבקות, כמסגרת לציור שלהם.

אם הדמיון שלהם עובד שעות נוספות הייתי נותנת להם להתבטא באופן שהם רוצים ומנסה להכניס את היצירה לתוך המשחק שלהם. אם את אומרת שהם אוהבים דגים, כרישים, גיבורי על ועוד הייתי מחפשת יצירות שקשורות לזה. אולי מכינים גלימה/כתר/שרביט ואותם מקשטים. אפשר להכין מגלילי נייר משקפת שדרכה יש להם ראיית-על

כרגיל- שמחה ששיתפתי,
רעיונות מעולים, אנסה
אגב התכוונתי שהגדול עבר פעמיים 2 סדרות של ריפוי בעיסוק 10 מפגשים כ"א. פעם בגיל 3.5 ופעם בגיל 5.5. בכל פעם היתה קפיצה מאד משמעותית והוא התחיל לצייר רק בזכות הטיפול. פשוט מהמקום שהטיפול מפסיק אנחנו נתקעים. לא לגן ולא לי היו כלים להתמודד עם זה. הגננת הזניחה את זה ברמות.. מבחינתה שישחק משחקי הרכבה במקום לשבת ליד שולחן לפעמים כל היום.. מזל שהיתה לו גננת נפלאה בצהרון

יש לנו נייר טואלט בבית אבל אין גלילים