כאילו, הלו!!!!! - הריון ולידה

אז לא הבנתי כלום
פייס: ortal_hori

אני דווקא הבנתי

בדיוק תמר

את לשנצנ"ץ????
גם אני הבנתי. טוב הוא התנצל.
מקווה שתעבור לך שבת לא נוראית מידי. קחי ספר טוב ותדליקי מזגן שלא יכבה עד שתיסעו ומקסימום תצאי מהחדר לארוחות ופיפי

ענבר בעלי כבר התחיל לחפור על שבת וכל האויר שלקחתי כדי לעבור בשלום שבת שם מתחיל לצאת.
אמא שלי רוצה ככה תעשי ככה איך את יכולה ככה.
קרציות.

מה יש לה לחפור לך?
פייס: ortal_hori

הכל התפוצץ אתמול. לא נוסעים לשום מקום. במקום שבעלי יעריך ויודה שאני באה לשבת שלמה הוא כועס עלי שאני לא מוכנה להגיד לאמא שלו סליחה ובואי נפתח דף חדש (ושהיא תגיד אותו דבר).
אז שיכעס. בבית.

וואו. הספר שלכם כבר ממש עבה

פייס: ortal_hori

היא רוצה שאנחנו נבקש אחת מהשניה סליחה ונגיד את המילים בואי נפתח דף חדש וכו'.
אני אומרת - אתה מסכן? יש לך שנה וחצי קשות מאחוריך? אני מוכנה לבוא לשם לשבת כי יודעת שיעשה לך טוב. אבל אם אתה בא בדרישות כנראה שלא ניסע. הוא מעדיף לא ליסוע. זכותו. אני לא נוסעת בשבילי אלא בשבילו ואם לא מתאים לו אני בכיף נשארת בבית.

אחת ויחידה - לא רוצה שהיא תבקש ממני כלום. לפני כמה חודשים הם אמרו שהם רוצים לפתוח דף חדש וגם היה נראה שהם מתנהגים ככה ובאמת היינו אצלם איזה ערב (זה היה במימונה ובאתי גם אני ואפילו דיברתי איתה קצת סיפרתי קצת על הילדים כל מיני פנינים וכו'). ואז פתאום הפכו עורם והמשיכו לברבר שהם רוצים לפתוח דף חדש אבל בפועל התנהגו בצורה מאוד לא יפה. עשו טובה שהם באים ליום הולדת של טל. לא אמרו שלום כשהגיעו לא שלום כשהלכו פתאום נעלמו אף אחד לא הבין איפה הם.
שורה תחתונה - הם רודפי כבוד. היא רוצה שאנחנו נדבר כדי שהיא תוכל לקבל את הכבוד שלה ואני לא מוכנה לתת לה אותו. השבוע כשבעלי התקשר להגיד שאנחנו רוצים לבוא לשבת האי חטפה רגליים קרות ונכנסה לפניקה. אולי היא לא רוצה שנבוא ומפחדת שזה ארוך מידי שבת שלמה. אבל זה בכל הכנות כבר לא בידיים שלי. אם היא או בעלי לא מעוניינים הם לא יכולים יותר לבוא בטענות שאני הגורם שמעכב את התחממות היחסים.

אם ככה, אז תגידי שזהו. נגמרו לך הדפים.

אדם כזה ששבועיים אחרי שפותחים אתו דף חדש הופך שוב את עורו- לא ראוי בעיניי להתייחסות מחודשת.

במקומך הייתי נוהגת אותו הדבר. אני טיפוס שלא מסוגל לתת כבוד למי שחולה כבוד ולא מגיע לו.

תהני לך בשבת בבית במקום להתאמץ לרצות את בעלך וללכת בין הטיפות אצת חמותך.

באסה משפחה כזאת

כ"כ הורס את הזוגיות

בעלי מאוד לא אנוכי. הוא נתן לי ספייס כשהייתי צריכה וזה מה שנתן לי דרייב לרצות להשקיע בשבילו. אבל אני לא מוכנה להשקיע בשבילה. רק בשבילו. הוא ילמד להבין את זה אין מה לעשות.

לא יודעת מה הייתי עושה, זה ממש מבאס..
בטוח לא הייתי נכנסת למלחמות ולא מכריזה על זה שלא פותחת דפים חדשים יותר כי זה מה יש.. את המשפחה אי אפשר להחליף, גם לא את שלו.
מה שכן- ההתעקשות שאת תגיעי בכל פעם נראית לי מיותרת- מצידו ז"א.. אם אתם לא מסתדרות, והם רוצים לראות אותו ואת הילדים- אז מה העניין?

הייתי כנראה מנסה להתייחס לזה כמו אל הצגת חיי- תנסי לשים מסכה ותעשי את הטקס אם זה מה שהיא צריכה ואל תתעסקי עם זה בכלל.. את לא באמת צריכה להעריך אותה או לאהוב אותה, את רק צריכה שבעלך יהיה מרוצה שאמא שלו לא בריב כל הזמן איתך.. לא יודעת, זה קל להגיד וקשה לעשות, אבל צריך לחפש את האדישות בתוכך לשטויות שלה..

אצלנו המצב הפוך- אנחנו לא מעניינים לה את הXXX

כמובן לא לומר שאין סיכוי יותר לחמותך, אלא רק את בעלך תשתפי בהרגשה שלך. אל תסגרי את הדלת מאחורייך עם אמירה מחייבת. אולי אולי אולי בעתיד יתרחש נס ואז יהיה מביך.
נשמע לא קל. בעלך צריך לדעת מה את מרגישה ואני בטוחה שאת משתפת אותו. אני מרחמת עליו ועלייך

בהצלחה!!

ועדכני מה בסוף היה

מסובך....

לא יצאתי בהכרזות על שום דבר. אני מוכנה לפתוח אלף דפים אבל לעשות את זה במעשים ולא בברברת...
ביום שבעלי יבין את זה נוכל להתחיל לגשר ולפשר.
זה לא מסובך הוא עושה את זה מסובך או יותר נכון היא עושה את זה מסובך.

לצערי המאוד רב אני יכולה להבין.

יש אנשים שעד גיל 120 לא יוכלו לשנות את עורם. ההתנהגות והמנטליות הזו זורמת בעורקיהם כחלק בלתי נפרד מהם!

והבעלים איפשהו תקועים באמצע. בתוך תוכם הם יודעים עד כמה המשפחה שלהם מעצבנת, אבל נמאס להם מהמצב והם כבר לא יכולים לשמוע מאיתנו הנשים עוד ועוד תלונות. ולא משנה עד כמה מוצדקות.

וככה זה. כמו לולאה אינסופית.

אני מנסה להלך בין הטיפות. כבר לא "מחפשת". נמצאת שם בשביל בעלי, וביום יום תופסת מרחק.

אבל בעלי לא מכריח אותי לעשות דברים שקשורים בהם. הוא בעצמו לא הכי אוהב לבלות בקרבת המשפחה שלו.

לדעתי זה יבוא עם הגיל (של בעלך). אני בטוחה שהוא רואה בבירור את כל "העקמומיות", וביום מן הימים יקבל אותה ויזרום איתה. כך לא יותיר למשפחה שלו ברירה. ולא יאפשר לאמא שלו להמציא ולייחל לסיטואציות של התנצלויות ודפים חדשים. חאלס.
היא זו שצריכה להשלים איתך. את אמא של הנכדים שלה!
היא זו שצריכה "להלך בין הטיפות".. ולו למען האושר של בנה ושלום הבית.

"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

שיר אצלי המצב הוא כזה שהוא מאוד אוהב את המשפחה שלו. מה שעושה הכל קשה יותר. הבהרתי לו בצורה הכי בהירה שמבחינתי עשיתי כל מה שהיה אפשר כדי שהשבת הזו תצא אל הפועל. יש דברים שהם קו אדום מבחינתי גם אם בשבילו זה מטופש. מי שמחכה שנבוא אליה לשבת ורוצה שנבוא לא תעשה שום דבר כדי לחבל בסיכוי הזה וכשהבן שלה מתקשר להזמין את עצמו אחרי שנה וחצי היא רק תפתח את זרועותיה ותגיד בואו. אבל כבר הבנת שזה לא היה המצב. מבחינתי זה שהוא נתן לה לעשות את זה הופך אותו לאשם בדיוק כמוה. הוא היה צריך להגיד לה תשמעי זה המצב את לא רוצה שנבוא אז לא נבוא להתראות. תתקשרי כשיפקחו לך העיניים. זהו.
היא טיפשה. היא רוצה כבוד. ובגלל זה זה יעלה לה במחיר הקשר עם הנכדים והבן שלה.

איזה מפגגת אלוהים
פייס: ortal_hori