אמא שלי רוצה ששילה יבוא אליה לשבת..
היא חופרת על זה כבר שנתיים.
אני לא יודעת אם אתן זוכרות אבל לפני איזה חצי שנה היה קטע.. היא נורא רצתה שהם יבואו אליה לשבת, שילה והודיה..
באנו לאכול שם ארוחת ערב ותכננו לחזור רק עם אמונה הביתה. (הליכה של שעה..)
פתאום היא התחילה לשאול שאלות כאלה-
"מה... הם בטוח לא ישנו בצהריים? גם אם אני אבקש מהם..?"
"מה... ואם יהיה להם משמעם מה הם יעשו?" (אין לה משחקים בבית, כלום..)
"אני עובדת כל השבוע מה אני יעשה עם השנת צהרייים..?"
אמרתי- טוב תודה! ולקחנו אותם איתנו בחזרה הביתה..
היא לא התנגדה..
זו היתה שבת חורף קצרה.. (היתה שבת נעימה אבל מהקצרות..)
ועכשיו היא רוצה שוב!!
כאילו, מה.. את לא זוכרת מה היה?
היא אומרת שהיא תסתדר עם השנת צהריים,
שהיא תקריא לו סיפורים,
ושאחותי ובעלה באים לארוחת ערב...
ואני אומרת- ארוחת ערב זה כולה שעתיים מתוך 25,
סיפורים לא מחזיקים ילד בן 6 בתוך בית סגור למשך שבת שלמה! (חלילה שהיא תרד איתו לגינה...)
והסבלנות של אמא שלי גם לא מחזיקה למשך שבת שלמה!!!
גם ככה כשהם נמצאים שם אמצע שבוע הדבר היחיד שהם עושים זה לראות טלויזיה, היא במטבח והם בסלון...
וזהו!!
אולי במקרה הטוב היא באה לשבת לידם 3 דק' וזהו..
גם ככה היא כל כך לא מסוגלת להכיל את העצבים של שילה מידי פעם..
אז- למה? למה להכניס את הראש למקום שאת לא יודעת איך תצאי משם??
אבל מה- היא כבר שאלה אותו.. לפני שהיא שאלה אותי. (נורא חינוכי!)
והם קבעו...
עד עכשיו היינו מתחמקים, אומרים שהזמנו חברים לסעודה שהוא מאוד אוהב, שלא השבת, שבת אחרת..
אבל אין לי יותר תירוצים!
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212