אל תשכח מי אוהב אותך - הריון ולידה

את יודעת שנאי בחצי שנה אחרונה ממש עובדת על עצמי בקטע הזה?

קלטתי שהזכרונות היחידים שיש לי מההורים שלי זה התפרצויות זעם של אמא שלי באמצע הלילה,
צרחות שלה עליי/ על אחותי/ על אבא שלי..
ועוד דברים קשים וכואבים שלא נעים לי לכתוב אפילו..
אמרתי לעצמי שאין מצב שזה הדבר היחיד שהיה בבית, יש אלבומי תמונות מלאים בחוויות מחו"ל, חופשות באילת וכאלה.. וכולם שם מחוייכים ושמחים (כך זה נראה)
הבעיה היא שגם משם אני זוכרת רק וויכוחים, המון המון עצבים, ריבים והמון בכי..
היה לי קשה עם זה..
לאט לאט אני נזכרת גם בדברים טובים.. שהיו לי עם אחותי, עם אחי..
עם אמא שלי לרוב זה זכרונות עם הרגשה של ריחוק ועצבים..
אולי לאט לאט יעלו גם זכרונות טובים..

אחרי החפירה הזו- אני מתפללת כל כך היום שהזכרונות של הילדים שלי יהיו שונים!!
של חיבוקים, של אהבה..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

זה הרבה פעמים קורה- אנחנו זכרים משהו אחד, וזה לא שהוא לא קרה אבל היו דברים אחרים שאנחנו פשוט לא זוכרים
אצלי אגב היו לי המון טענות לאמא שלי, ושנים לקח עד שקלטתי שחלק ממי שעשה לי את החיים קשים בבית היה בעיקר האחיות הגדולות שלי. מזל שהיתה לי גם אחות קטנה איתה היו לי יחסים מצויינים.
מאז שזה התאזן לי, יש לי מערכת יחסים הרבה יותר טובה עם אמא שלי.

ממש מעניין ונכון
פייס: ortal_hori