קשה... - הריון ולידה

כמעט שנה אחרי לידתי את ביתי השניה, בשבוע ה40 להריוני. הריון מקסים, שליו ותקין, אולי התקופה היפה בחיי, תקופה של תקווה ואופטימיות ורודה, התקווה שהנה אוטוטו נהפוך למשפחה מאושרת. אך התקווה הזו התנפצה לה בליל ה26/7/12 בה הגעתי לבית החולים עם צירים וכאבי גב עזים וכשחיברו אותי למוניטור היה כבר מאוחר מידי... ליבה של הנסיכה הטהורה שגדלה בתוכי הפסיק לפעום וב27/7/12 ב3:50 היא נולדה בלידה טבעית ושקטה אך הכאב היה גדול מנשוא.
ועתה, לקראת מלוא השנה לזכרה, יושבת אני מול דפי המחשב לקרוא את כל מה שכתבתי לזכרה ובעת הקריאה נתקלת בקושי, כבדות ומחנק עצום ושוב יוצאות הדמעות מעיני......
ובתוכי, בתוך בטני גדלה לה עוד אחת, אחות של האחות הגדולה והבוגרת בת ה4, ואחות של זו בת כמעט השנה שלא זכיתי לגדל...
היא גודלת שם יפה אך מתוך האוטומט ולא מתוך האושר...
וכ"כ מייחלת לטוב, לתקווה, לאור ולשלוה שתגיע... אך עם זאת עדין עטופה בפחד הגדול, בחשש, באובדן התמימות ובחוסר האופטימיות...
קשה...
אני ואתה נשנה את העולם...