אני גם וגם גם
1. יש לנו זמן של שיתופים אחרי סיפור בחושך, לפני השינה.
2. גם אצלי יש בעיה עם הבכור- אגב, אין לו בעיית שפה אבל הוא פשוט כמו הרבה ילדים אחרים חי את הכאן והעכשיו- ולכן כשהוא עונה "כיף" זה בגלל שעכשיו כיף. אין לזה שום קשר למה שהיה בגן. עם הקטן אין בעיה כזו בכלל, מה שכן- לפעמים הוא משתף ואני לא מבינה שהוא שיתף ורק אחרי שאני מדברת עם הגננת אני מבינה שמה שהוא שילב בשיחה בעצם היה שיתוף של מה שקרה בגן. לפעמים השיתוף הוא עקיף. תקשורת טובה עם גננת מאוד עוזרת לפעמים להבין שהילד שלך דווקא כן שיתף- בדרכו
3. יש עוד ספר שלא מיועד להורים אלא לילדים ונקרא "ספר הרגשות" של לילך משהו..- זה נשמע הכי פסיכולוגיה בגרוש- אבל עם הבן שלי זה עבד! פעם הוא לא שיתף בכלל, ואחרי שקראנו את הספר הזה כמה פעמים הוא פשוט התרגל לשתף. היום אנחנו לא צריכים את הספר. זה על ילד שמספר "לפעמים אני כועס כש..." "לפעמים אני עצוב כש...." ובכל דף אחרי שאת מקריאה, את יכולה לשאול אותו מתי הוא עצוב לפעמים או קודם לספר לו מתי את עצובה ואז לשתף. את לא מאמינה מה זה מוציא מהם...