אוףףףףףף - הריון ולידה

יואו!!
לא ידעתי שגם את שם...

תרופות כאלו מקבלים רק עם מרשם..
אני בשמירה משבוע 24. לוקחת פרוגסטרון. בוקר וערב.
אני לא שוכבת כל הזמן, כן מסתובבת. אבל רק בבית.
לצערי היום ראו לי פאנלינג אם את יודעת מה זה. עד עכשיו היה רק קיצור צוואר.
אני לא לחוצה זה הריון שלישי שלי ובכולם הייתי בשמירה מאותה סיבה. פעם אחת ילדתי בשבוע 35 בערך ופעם בזמן. אז אני יודעת שהכל אפשרי.
אני סתם מבואסת, זה הכל.

קשה לי באופן כללי להיות בסיטואציות שהשליטה נלקחת ממני, ועכשיו זה מצב די קיצוני, הבית- תחנת רכבת, סבים וסבתות מביאים ולוקחים את הילדים כל היום, מישהי מבשלת לי, מישהו מנקה לי, בעלי מפרפר ועושה את כל השאר... אני בדר"כ ממש בלבוסטה- גם עובדת משרה מלאה, גם מטפלת בילדים, מבשלת , מנקה שלא לדבר על ספורט- אני עושה ספורט בדר"כ לפחות 2-3 בשבוע ופתאום כלום. זה שינוי דרמטי מאד עבורי.
אז ברור שזה נפלא שיש לי עזרה -גם תמיכה של המשפחה וגם בתשלום, אבל זה לא פשוט לי בכלל!! אני לא מוצאת איפה שמו לי את הקערה לסלט בארון מטבח, איפה התיק שצריך לארגן לילדים וכו וכו... פסיכולוגית זה לא קל.

nhnh- אני אשמח לקבל קישור למחקר שאמרת... נשמע לי ממש לא הגיוני. אני יודעת שיש מחקרים שמראים ששמירה בשכיבה לא תמיד עוזרת אבל שזה מקדם לידה לא נשמע לי הגיוני... אני יודעת בוודאות שהשכיבה המוחלטת עזרה לי למשוך את ההריון האחרון עד שבוע 36. יומיים אחרי שקמתי ילדתי.
ואשטנגה- 1200 בשבוע 27 זה מעולה!! מאחלת לך הריון ארוך ככל האפשר

אשטנגה גם אני כמוך הייתי בשמירה משבוע 24. מבינה אותך בכל ליבי. זה היה סיוט נפשי וגם פיזי. טיפסתי על הקירות מזה שהייתי כל היום במיטה.

פאנלינג זה משפך?

ולאיזה רמה הצוואר הגיע הכי קצר?

תשתי המוןןןןן!
אה, ואני ממש ממש מקווה שקיבלת צלסטון!!
אם לא- תדרשי!!

גם אנחנו חיינו משבוע לשבוע, ב24 הרופא אמר- אם נגיע ל28 יהיה יותר טוב, ב28 הוא אמר- אם נגיע ל32 יהיה יותר טוב וב32 הוא אמר- אחרי 36 אני מרשה לך גם לרקוד

ילדתי לבסוף ב38 בול. אבל שמרתי.

אה ואגב הוא אמר שהפרוגסטרון בכלל לא הוכיח שמונע לידה מוקדמת, וניפדילונג למניעת צירים (שלקחתי יום יום) גם לא מוכח כיעיל, וגם לא מנוחה. רק משתדלים ועודים את הכל כדי להגדיל סיכויים..

כ"כ יכולה להבין אותך....הייתי בשמירה מאותן סיבות בדיוק בשלושת ההריונות הקודמים.
ברוך השם אף אחד לא נולד פג.
מקווה שהפעם לא אגיע לזה....
כל כך מבינה לגבי הטיילת בבית והעזרה שכמה שהיא מבורכת לפעמים פשוט קשה להיות במקום הזה...
תחזיקי מעמד...תזכרי שבסוף זה נגמר

הנה, מצאתי אותו:

http://www.mamy.co.il/article.aspx?IDP=12634

תלוי כמובן באיזה מצב, אני בהריון ראשון, בשבוע 29 היו לי צירים צפופים מאוד של לפחות שלושה ברבע שעה, הופיעו גם בהליכה וכו. בקיצור צירים אמיתיים.
הלכנו לרופא הסטריים (כלומר- אני, בעלי חשב אז שאני סתם לחוצה, אבל תמך בי, ואני אמונה על הקשבה לאינטואיציה) וגילינו צוואר רחם באורך של 9-10 מ"מ. (אמור להיות 40) וכמובן היו צירים במוניטור והדופק של העובר אפילו קפץ ל- 200. (תקין- 110-160) קיבלתי נוזלים בערוי וונטולין (מה שיש באינהלציה, הוא מרפה מאוד) לקחו אותי באמבולנס, לא משנה שתלמידה שלי משנה שעברה ממועדונית רווחה עמדה בפתח של המרפאה וצפתה בי עם עוד 20 ילדים בערך (לא קשור אליה.) ובאמבולנס בכיתי מרוב הסטריה פחד ולחץ, בקושי בעלי הספיק להביא דברים שיהיה לנו...
זה היה סרט.
במיון זה כבר התארך ל18 מ"מ בערך, אבל הוא היה עדיין עכוז.
בבוקר היה ראש .
אז קיבלתי מגנזיום העמסה + 24 שעות (להגנה על ראש התינוק ועל מוחו במקרה של לידה מוקדמת) בעירוי
שוחררתי אחרי שבוע (בהם הצירים יכלו להגיע גם ל- 70 במוניטור. הכי גבוה שנקלט זה 127, אבל למזלי לא כאב לי אף ציר!!!), שבועיים הייתי אצל אמא שלי וחזרנו שוב לעוד שבוע אשפוז.
אחר כך חזרנו לאמא שלי ואנחנו כרגע פה.

בכל מקרה מגנזיום של סולגאר לא צריך מרשם, ובגלל שצוואר הרחם שלי התגמש בגלל צירים - אני לוקחת אותו כדי למנוע מהרחם להתכווץ.
אם צוואר הרחם שלך מתגמש גם כן בגלל צירים זה יכול לעזור. אם בלל דברים אחרים- אין לי מושג ואני לא אקח סיכון להמליץ לך.
(קודם הייתי חייבת לעוף, חמי וחמותי באו...לכן קיצרתי)

וכן, חוויתי פאנלינג וצירים, וקיצור, ועכשיו יש לי פתיחה של ס"מ אחד ומחיקה של 60-70 אחוז. זו לידה ראשונה, לתזכורת

בשר למחקר, אני חושבת שזה בגלל המצב הנפשי והפסיכולוגי של האישה. אם היא שוכבת במיטה יש יותר תסכולים, ויותר קושי.
ואם לשכב, זה כדי למנוע מהראש ללחוץ על צוואר הרחם.
אז, ושאלתי את זה גם את הרופא בי"ח, אולי נגביה את האגן בשביל זה....
אז אשטנגה, תצליחי!!
ובקלות!!

נראה לי שצריך לפתוח פורום שמירה בהריון...

סלחי לי אבל לא הייתי קוראת לדבר הזה מחקר...אז מה אם אחוז גבוה יותר של נשים ששמרו ילדו מוקדם?? זה לא אומר שזה בגלל השכיבה...(ברור שלא!) זה רק אומר שלאלו ששמרו היו בעיות רציניות יותר (ולכן כנראה הקשיבו להמלצה לשכב). כתבו שם במפורש שהם חילקו את הנשים באופן אקראי ולא הכניסו למשוואה הסטטיסטית נתונים הכרחיים נוספים (אני במקרה למדתי סטטיסטיקה ). אפילו החוקרת עצמה אמרה שנדרש מחקר קפדני יותר....
בנוסף, הם לא כותבים שם לרגע שמנוחה גורמת ללידה מוקדמת כמו שכתבת אלא "הנתונים מצביעים על כך שמנוחה במיטה לא בהכרח מונעת לידה מוקדמת... אבל הם גם לא מספקים קביעה ודאית בנושא".
בקיצור- אני באופן אישי מנסיון של שני הריונות בסיכון ממליצה לכל מי שהצוואר שלה מקוצר לשכב לשכב לשכב!!! זאת פשוט גרביטציה פשוטה: שכיבה=פחות לחץ על הצוואר. בישיבה דרך אגב יש לחץ זהה לעמידה, כך שאם לא שוכבים אז אין הבדל....
בכל אופן, בהצלחה לכולכן

וואו בנות אתן מדהימות- תודה
איכשהו כל כך הפנמתי את הביקורת של חמתי עם הפאסיב אגרסיב על זה שאני מפונקת שהייתי בטוחה שאכנס עכשיו לפורום ואקבל ביקורת שקטה על איך אני מעזה להתלונן עם העזרה שאני מקבלת.
פאנלינג למי ששאלה זה כן- משפך.
יש לי צוואר של 19 מ"מ. והוא כן דינאמי. בבדיקה ראו פאנלינג ואז לא ואז שוב כן.
לקח חשוב שכן למדתי הפעם אפרופו מיטה: קניתי שולחן מתכוונן ואני עובדת לגמרי בשכיבה ו.. נכנסת לפורום כמובן מהלפטופ. זה מאד מאד נוח וככה אני לא משתגעת.
ממש לא יקר- 230 ש"ח.
אני רוצה להשאיר שולחן נקי לפני הלידה שהולכת ומתקרבת (מסתבר) ואני עצמאית, אז אני מנסה להספיק מה שאני יכולה.
חוץ מזה אני כמובן קוראת, קראתי 4 ספרים מאז התחלת השמירה ומלא עיתונים. אז זה עוזר לי לשמור על שפיות.
גלית 100- מה שאת מתארת קרה לי בדיוק בהריון הראשון- שמרתי וכשקמתי מיד ילדתי. בהריון השני קמתי ולא קרה כלום, סחבתי עוד 4 שבועות. אין לי הסבר לזה.
אני יודעת מהפעמים הקודמות שהדפוס גדילה של העוברים שלי הוא כזה שעד עכשיו הוא היה נורמלי- אחוזון 50 ופיתאום בסוף שישי הוא מרביץ פער רציני (לפני שבועיים הוא שקל כמעט 800 גרם- זו קפיצה גדולה מאד 400 גרם בשבועיים). יכול להיות שזה קשה לגוף שלי לעמוד בקצב הזה.
את הגדול ילדתי בשבוע 35 בערך והוא נולד 3200. זה נשמע ענק אבל משקל זה לא הכל. אחרי שילדתי ילד בסוף הריון אני יכולה לספר שהפער בין ללדת ילד בשמיני לילד בתשיעי הוא עצום!
אתן מקסימות, תודה

ד"א קראתי את הלינק ששלחת. יש בזה משהו...
אני חייבת להודות שאני לא כל היום בשכיבה. בחלק הראשון של היום כן, וכשהילדים באים הביתה אני כן מסתובבת בבית. אבל בקטנה. אני לא המבשלת, לא המקלחת וכולי. בעיקר גם מתוך מודעות לזה שאני לא רוצה שלילדים התקופה הזו תהיה טראומטית והם יראו שאני לא קמה מהמיטה. זה לא טוב בשבילם.

אשטנגה- מי שתשאל אותך איך את מעיזה להתלונן בשמירה בטוח לא היתה בעצמה בשמירה!! זה ק-ש-ה!! והכי עצבן אותי תמיד כשאמרו לי- מה הבעיה, תנצלי את הזמן לנוח לשכב כל היום זו לא מנוחה. זה כואב, קשה ולא נעים בכלל... אבל להיות בפגייה הרבה יותר גרוע (אצלי יש השוואה כי עם הראשונה הייתי חודש ומשהו בפגייה ועם השנייה חודש ומשהו בשמירה).
מאחלת לך מכל הלב שהשמירה תעבור בקלות ולפחות עד שבוע 37

גליתת
פייס: ortal_hori

אוף, כתבתי ארוך ורק אחר כך גיליתי שלא נכנסתי לשם שלי.....

וואי... נשמע סיוט!

הלוואי והזמן יעבור לך מהר ובע"ה תלדי תינוקי בריא ובמועד!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אורטל, כמעט... עולה לגן חובה
איך הזמן טססססססס
וכייף להיות פה

אהה אז אצלי קראו לזה משפך

אגב אצלי במהלך הבדיקה הרופא הראה לי כמה הצוואר דינאמי- הוא ממש התקצר והתארך תוך כדי בדיקה! והיה משפך ופתאום נעלם ואז הופיע שוב....

קיצר, העיקר שתצליחי לסחוב והכל יהיה בסדר.

גם אני כל הזמן אמרתי- עדיך לבלות כרגע במיטה מאח"כ בפגיה

חני צלסטון אלו הכדורים נגד צירים?
אני כבר לא זוכרת...רק שהם עשו לי כאבי ראש מטורפים.
מעניין שאצלי בשני ההריונות הראשונים השמירה התחילה משבוע 28,אח"כ 32 ובאחרון רק ב34,ככה שכשגליתי בבדיקה קיצור+משפך ופתיחה אפילו לא נסעתי למיון.
הרופאה כמובן לא לקחה על זה אחריות אבל אחרי שהבנתי שהמשקל טוב,שלא יעצרו את הלידה אם תתפתח ולא נותנים זריקה להבשלת ריאות בשבוע כזה....הבנתי שהמיטה בבית עדיפה על פני כל הידיים שיחטטו לי שמה ורק יכולים לזרז עוד יותר את העניינים....
מקווה שהפעם לא תהיה שמירה בכלל

מה הכוונה משיכות באגן?אני זוכרת ממש הרגשה של מן כאב/תזוזה/בעיטה בצוואר הרחם עצמו...תחושה שקשה לתאר,וגם שהכל יושב ממש נמוך

גם אני קבלתי את הצלסטון בזמנו (בהריונות של רם ושל אור - האחרון לפני 7 שנים) בזריקות, לא בכדורים. נתנו לי עד שבוע 35, שניהם נולדו בשבוע 37. (שושה, צלסטון אלו זריקות להבשלת ראות, נותנים לאשה שנמצאת בסכנה ללידה מוקדמת)
אשטנגה - מבינה אותך כל כך... תהיי חזקה ותשמרי על עצמך...

נכון!היה מוכר לי השם...קיבלתי את הזריקות האלה בשתי הלידות הראשונות.

כמו ששרון כתבה צלסטון זה חומר שמוזרק פעמיים בהפרש של 24 שעות והוא מאיץ תהליך הבשלת ריאות בעובר. נתנו לי אותו בשבוע 29 באישפוז..

וחני זו הבת שלי
אני מ'

כן נזכרתי בפרוצדורה אחרי ששרון כתבה שזו הזריקה....
הייתה לי הרגשה שאני מתבלבלת כשקראתי לך חני

אגב מ' גם אני חבדניקית

גלית- אני זוכרת אותך- את אמא לשניים נכון? בת גדולה ובן גדול? עברת לצפון ליד ההורים? ברוכה השווה
שרוני- לא יודעת אם את זוכרת... שבעלי נסע אליך הביתה לפני 3 שנים כשנתת את הלול אחרי שפירסמת דרך הפורום? זו אני:)

בהריון הראשון קיבלתי צלסטון. בשני לא. הפעם הוא החליט עוד לא לתת לי כי הצוואר לא השתנה באורך שלו , רק נוספה דינמיות ופרנלינג. וההשפעה של הצלסטון טובה לשבוע בלבד. כנראה שהוא לא חושב שאלד תוך שבוע.
אני גם הרגשתי בדיוק כמו שושה- לחץ באיזור הצוואר וכאילו צריבה כזו, קשה לתאר, כמו שריר שנמתח לך אבל פנימי. הלכתי להבדק לבד, כי הבנתי שמשהו לא תקין. זה המזל כשזה לא הריון ראשון אני מניחה.
אמא שלי קצת לא מבינה את הרופא שלא אשפז אותי ואני דווקא די שמחה- בעיקר כי באמת לא הייתי רוצה שיבדקו אותי ידנית בכל יום ויזרזו לידה. ואני באמת שומרת בבית, אז אני לא רואה מה זה יכול לשפר. שלא לדבר על ההשפעה שיש לזה על הילדים בבית שאעלם פתאום. מיותר.
שבוע 35 נראה כרגע כמו חלום טוב, אני אסגור על שבוע כזה עכשיו. מקווה שאגיע לשם

ממממ שושה......
יש מצב שאני מכירה אותך? מאיפה את?

יווווו

בחיים לא שמעתי שצלסטון מחזיק לשבוע בלבד

אנחנו מהמרכז
אני בכוונה לא רוצה לכתוב בדיוק איפה....שליחים.
לא נראה שאנחנו מכירות.את צעירה ממני בכמה שנים טובות וחוץ מזה ששנינו לא חבדניקים מבית,אנחנו בעלי תשובה....(משתדלים בכל אופן)

אוקיי

לגבי הפרזולט, כמה וכמה רופאים אמרו לי שזה לא עוזר באמת, אלא רק דוחה את הלידה בעוד 24-48 שעות בערך.
בכל מקרה מי שלוקחת שתבדוק טוב אם לא צריך לקחת תוספי סידן כי הבנתי שהוא ממש גורם לנזקים, והרופאים לא מיד טורחים לעדכן וליידע

תגידו, אם יש לי צירים שנרשמים במוניטור אפילו עד 95, והם לא כואבים, יש מצב שגם בלידה לא יכאב לי?
אני מרגישה רק את הלחץ שלהם אבל לא את הכאב. מישהי מכירה את זה מקרוב?

לי לא כאבו הצירים בלידה. רק צירי הלחץ היו אהההמממ.... לוחצים! היה בזה משהו כואב..

אשטנגה- אין לי בת ובן. יש לי נסיכונת בת 5 ונסיכונת בת שנה
רק תיקון לכולכן- צלסטון לא תקף לשבוע אלא לחודש... אשטנגה- איזה שבוע את?

אוקי, זה מצחיק- אני אתחיל לענות באופן מפוצל

שרוני- בוודאי שאנחנו נהנו מהלול מאד והוא שירת אותנו נאמנה! אני מניחה שאחרי הלידה נשתמש בו ואם את מזמינה אותו בחזרה אליך בהמשך כי יש לך חברה שמעוניינת- אז בכיף, כי אני עכשיו בשלב של NO MORE CHILDREN

גלית- התחלתי אתמול שבוע 27. יש לי עוד דרך ארוכה, אבל לפחות מבחינת הסיכוי לאבד את הכל אני כבר הרבה יותר רגועה אחרי שאמרו לי שהוא 1200. לא שזה חס וחלילה מספיק, אבל זה כן משמעותי.

לגבי הצירים שNHNH שאלה.. אז איך לומר- אני ילדתי בלידות טבעיות, ועם כל הכבוד לצירים שאני חווה עכשו- זה ממש לא דומה למה שקורה מפתיחה של 8 ס"מ צפונה... זה מסרט אחר לגמרי. אז אני האחרונה שאומר שזה לא נסבל- כי עברתי את זה פעמיים (מבחירה), אבל זה לא נכון מצד שני לפתח תקוות שזה לא יכאב.

תבואי עם ראש פתוח- תעמדי בזה- יופי, לא תעמדי בזה- גם יופי

טוב לרגע חשבתי שילדת

שרוני
ריגשת אותי מאוד.
הייתה לי תחושה של פספוס.....

לגבי הלידה-כואב זה כואב,אבל אומרים שבמצב כזה שיש כבר פתיחה ומחיקה אז הלידה מהירה יותר.
אני יכולה לומר ששתי הלידות הראשונות שלי היו מאוד מהירות(ראשונה פחות מארבע שעות,שניה רבע שעה בחדר לידה)
דווקא הלידה השלישית הייתה ארוכה-12 שעות בחדר לידה,אבל עד הסוף,פתיחה שמונה תשע לא הרגשתי כלום!
כבר חשבו להוציא אותי מחדר לידה באמצע הלידה כי נראיתי להם שקטה מדירק אחרי שבדקו וראו פתיחה של חמש וחצי הסכימו שאשאר....

אני לא מצפה מהלידה להיות לגמרי בלי כאבים, אבל לא להרגיש כלום בהתחלה- זה גם משו. חוצמזה, אני לוקחת דולה, אז אני מקווה מאוד להצליח לעמוד בזה, אני רק תוהה אם שווה לשלם לה את המחיר, כי אולי אני אצליח להסתדר לבד

אם החלטת ללכת על דולה,לכי על זה עם לב שלם.
לפעמים רק הנוכחות שלה שאת יודעת שהיא שם 100 אחוז עבורך עושה את ההבדל.
בשתי הלידות האחרונות לקחתי דולה וזה מאוד עזר לי.
עם האמצעית זו הייתה דולה בהתלמדות אז היא לקחה כסף,זה היה הסטאז' שלה לקבל את התעודה,ובקטן שלי חברה שהיא רפלקסולוגית ודולה,והיה מדהים.
למדתי שלמשל דבר חשוב מבחינתי שתשאר איתי עוד בסיומה של הלידה עד שאתמקם בחדר במחלקה.
בלידה האחרונה אמרתי לה שתלך כי כבר היה מאוחר ועברנו לידה ארוכה.בפועל בעלי ליווה את התינוק לתינוקיה,ונשארתי לבד.המנקה הוציאה אותי על כסא גלגלים לחכות לסניטר שיעביר אותי למחלקה,כי היא רצתה לנקות כבר את החדר...בקיצור הדקות האלו זכורות לי כחוויה ממש לא נעימה!
אחרי ההיי של הלידה המדהימה שהייתה מצאתי את עצמי לבד במסדרון חשוך באמצע הלילה....אם היא הייתה איתי זה היה נראה אחרת.

אני יודעת שזה נשמע הזוי,אך אשתף את חלקי בכל-הנוגע לפרוגסטרון (שקיבלתי כעת,בהיריון-השני, בשליש-הראשון).

יש לנו 2 כלבות
שירה

נעמה

מרווה
פייס: ortal_hori

סליחה שלא הגבתי קודם, חזרתי הביתה במוצאי שבת ואין לי בבית אינטרנט.
ביום ראשון בערב התחילו צירים כל 10 דקות- סדיר, ואחרי שעתיים בערך- כל 5 דקות.
נסענו לבי"ח, וחזרנו לפנות בוקר.
התוצאות- פתיחה ארבע, ודימום כי הרופא קרע אותי מבפנים. זוועה.
היו לי צירים של עד 100, ושוב הרגשתי רק התקשות.
וזהו, לא צמתי ט' באב בגלל זה (ניסיתי למרוח, ואכלתי רק ב11:30, אבל זה לא עזר.

ווואו! את לקראת סיום
שיהיה בהצלחה ויעבור בקלות, תעדכני
נשמעת חוויה לא להיט במיון