בנות אני כל הזמן מנסה לשתף.. כל הזמן מנסה לדבר.. כל הזמן אומרת לו שככה אני מרגישה.. שאני בודדה ואבודה.. שכואב לי על המצב בנינו... אבל הוא כנראה עייף לכל הבילבולי מוח שלי
הוא אומר שהוא משתדל בשבילי המון ובנוסף עובד מאד קשה, זמן איכות בקושי יש אבל גם שיש אנחנו לא מנצלים כי תמיד אני נעלבת שהוא רדום, אפילו שיצאנו בשבוע שעבר לבית קפה רק אכלנו ואז הוא נרדם!!! נרדם בבית הקפה!
אני מבינה שקשה לו שהוא עייף שכל המצב הכלכלי לא משהו אבל עדיין, תכתוב פתק עם 3 מילים, תשאל מה בא לי לשתות, תשב איתי כולה 10 דקות מה קרה? והכי מרגיז שחבר שלו מתקשר הוא מתעורר ברגע "מה קורה אחי?"
משתנה כאילו 360 מעלות, פתאום יש לו כוח ומרץ לדבר... אני פשוט חושבת שאני מובנת מאליו.. אחרי כל ההבטחות והחיזורים שלו נשארה רק טבעת והמון לבד!
אם הוא רוצה ממני סקס אז הכל בסדר ואני הכי מדהימה בעולם.. יש לנו יחסים טובים אך לא מעבר לזה.. שזה מגיע לדיבורים הכל מתפוגג ברגע
וזה רק מראה לי כמה שהקשר בנינו לא 100%, וכמה שאנחנו מרוחקים..