טוב על העלויות אין לי מה להוסיף- כי אני באותה סירה כמו כולן פה, גם לי יש ילד שעולה לא' וגם אני אשלם כמו כולם.
אבל- על מה שמרינה רשמה יש לי מה לומר (ובהזדמנות זו- ברוכה השווה!!)
תשמעו, אני למדתי חלק משנות הילדות שלי במקומות אחרים (אירופה, ארצות הברית)
ואני יכולה לומר לכן- שאת הילדים פה מרפדים בעיקר מבחינת עצמאות שאתן לא מבינות.
הלחץ על הילד להשקיע ולהצליח כי אם הוא לא יעשה זאת- אז ביי ביי תיפול לבד, הוא הרבה יותר גדול מפה.
אתם צריכות לראות מה זה שם תיכון- זה כמו אוניברסיטה כאן- מה זאת אומרת להבריז? יש לך שיעורים להגיש באופן קבוע מהיום למחר באופן שוטף כי אותה מערכת חלה כל יום: כל יום שיעורים במתמטיקה, כל יום ספרות אנגלית, כל יום אומנות, כל יום מדעים וכו'
עובדים שם הרבה יותר קשה בתור ילדים. הדרישות שם גדולות לאין ערוך. הילדים שלנו חווים פיקניק פה בתיכון. ואני לא מדברת על מדינות כמו רוסיה, או קוריאה, או סין. אני מדברת על המערב.
באמת מצפים מהילדים פה לפחות...גם ההורים, וגם מערכת החינוך.
ולא שזו סיבה מספיק טובה לסחוט מאיתנו כסף!!
כשאני נסעתי לחול קנו לי את הספר במתמטיקה על פונקציות (נעלמים, משוואות ריבועיות- זה החומר שהפסדתי בארץ) וזו היתה אחריות שלי ללמוד את זה לבד עד שנחזור לארץ כדי שלא אפסיד חומר. למה? כי אני משפחה על 6 נפשות, ואי אפשר לממן לי שיעורים פרטיים, אז תנסי להתמודד עם זה קודם לבד. ואני ממש לא גאונה, אבל היתה ממני רמת דרישות גבוהה.
כשאני חזרתי לארץ פה הייתי בשוק, לא הבנתי מה זאת כל הפעילות החברתית הזו בבית ספר- מאיפה יש להם זמן לזה? הדגשים בארץ מאד מאד שונים
אני לא אומרת שזה טוב יותר- ויש בפירוש דברים שאפשר וכדאי לעשות בהם את החיים כן יותר קלים, אבל אני מראה לכן את הצד השני של המטבע...