זה מזעזע,כן.
אבל אני לא ממש מסכימה, לצערי זה כן יכול לקרות...
אני זוכרת פעם אחת שנסעתי עם בעלי ברכב בבוקר בפיזור ואחרי שהורדנו את הגדול בעלי התחיל לתכנן מאיפה לנסוע כדי לא להתקע בפקקים ו... פנה לכיוון העבודה שלנו במקום לצד השני לפזר את הקטן.
לא קרה כלום, הערתי מיד את תשומת ליבו, אבל להגיד שזה לא יכול לקרות?
לצערי זה לא נכון. כל מה שצריך זה קצת הסחת דעת- זה לא משנה אם זה פקקים, תאונה שעברת, ריב עם מישהו, שיחה עם העבודה או עם חברה.
לא קרה לי מעולם, ואני לא רוצה לדמיין איך האבא הזה מרגיש, הוא לא יסלח לעצמו לעולם
איום ונורא