להתחתן או לא להתחתן????? - הריון ולידה

אף אחת לא יכולה להגיד לך אם להתחתן או לא להתחתן
אני כן יכולה להגיד שאם גבר עבר לגור עם אישה וויתר על ה״רווקות שלו״ משמע יש לו רגשות כלפיך וזה לא פייר למשוך אותו כשלך אין רגשות דומים ובטח לא מסיבה של אין לי כסף לגור במקום אחר וכו
את צריכה לברר מה את מרגישה כלפיו באמת, האם כשאת רוצה בקרבתו זה כי את אוצה אותו או כי את לא רוצה להיות לבד באותו רגע?
ומה זאת אומרת רגעים שאת סולדת ממנו?? ממשהו ספציפי כמו ריח או התנהגות מסויימת או סתם סלידה פתאום שלא קשורה לכלום?
בכל זוגיות יש רגעים שלא בא להיות עם הבן זוג, בא להיות קצת לבד וכדומה אבל השאלה באיזו עוצמה ותדירות את מרגישה את זה
לגבי נושא הכישוף... אני לא אכנס לאם אני מאמינה בזה או לא, מה שכן את יכולה ללכת לרב שיברך אותך, לעשות פתיחת מזל, אולי שיקרא לך בקבלה אם הבן זוג הזה מתאים לך או לא וכו
שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!!

וואו...אני לא חושבת שמישהי מאיתנו או מישהו בכלל יכול לענות על זה, מלבדך.
האם תהיה התאהבות עם הזמן? האם משהו ישתנה? יתכן אבל חתונה אמורה בעיני להגיע בלי שיש צורך לשנות משהו. התשובה האם להתחתן או לא טמונה בעצם במה שאת רואה, מבקשת ומגדירה את פרק ב' בחייך. האם את רוצה אהבה כמו בסרטים עם פרפרים בבטן שיתכן שלא תגיע לעולם, או אהבה שאומנם אינה כמו באגדות אך מספקת לך יציבות, תמיכה, בטחון.... את התשובה רק את יכולה לדעת.

מסכימה שאף אחד לא יכול לעזור לך להחליט.

רק 2 נקודות למחשבה-

1. אף אחד אינו יודע מה יעלה בגורל הזוגיות שלו לאחר מספר שנים. יש דברים שקורים למרות ההתאהבות הגדולה שהייתה לכאורה.
את בעצמך יכולה להעיד על זה כנראה.

2. מצד שני- אני התחתנתי מבלי להיות עם בעלי תקופה יחד ולהכיר. אני חרדית ואצלנו נפגשים מספר פעמים למשך כמה שעות בכל פעם, מכירים ובודקים אם מתאים או לא, וכשמחליטים שני בני הזוג שהם רוצים לבנות ביתם יחד- הולכים על זה.
וטפו טפו למרות שלא הייתה התאהבות לפי ההגדרה ה"יבשה" עם כל ה'פרפרים'- מיד בהתחלה, זה הגיע ובגדול לאחר תקופת מה. והתעצם במהלך השנים המשותפות.

לא אומרת שאין מקרים שהעניין נכשל, אבל יש המונים שחיים באהבה גדולה גם כשהאהבה מתפתחת לאיטה במהלך השבועות/חודשים/שנים הראשונות.

אבל אצלנו זאת הנורמה ולכן זה לא מוזר לי. אצלכם ייתכן והדברים שונים.

אבלללל אם את סולדת מהאדם? כאן לא חושבת שיתרחש שינוי.
את צריכה להיות כנה עם עצמך וכמו שאמרו לפניי-לא הוגן לחיות עם אדם רק מסיבה כלכלית מבלי שהוא מעלה זאת על דעתו..

שבי ותחשבי מה בדיוק מפריע לך בו ואם אלו דברים ברי שינוי (אפילו פיזיים!)- אפשר לשוחח על כך!

ליבי אומר לי שאני כן הייתי נותנת סיכוי לחיים משותפים עם האדם שתיארת. אבל זו השערה גסה מאוד בלי להכיר אף אחד מהפרטים.

קשה מאוד לענות ככה ..
אני די חושבת כמו "אחת ויחידה "
ו... בעניין ה"כישוף" אם את מאמינה בזה (אני דווקא כן מאמינה לפעמים

תודה על ההתייחסות.
אני אנסה להבהיר כמה דברים:

אני ממש לא גרה איתו כי יש לי קושי כלכלי.
אני אפילו בודקת דירות ואם ארגיש ממש שזה לא זה אני אעבור למרות הקושי.
אני לא מושכת אותו באף, כי אני כן רוצה אותו אבל יש לי תנודות לפה ולפה..
אני לא מוליכה אותו שולל כי אני גלויה והוא מרגיש מתי אני רוצה להיות קרובה ומתי לא ואני מאוד כנה איתו. רק ציינתי שלעשות שינוי ולעבור יהיה מסורבל וקשה.

אני אציין שאני לא מתחבאת ל״אצלכם״ כי גם אני באה מזרם דתי אך לא חרדי.
הוא כן הטעם שלי וכן אני מעריכה את האישיות שלו אבל לעיתים אני מרגישה שמשהו אצלי מתהפך כלפיו...

אני יודעת ש״פרפרים״ קיימים בעיקר בסרטים או בקשרים שלא תמיד ריאליים ולא תמיד מחזיקים
(כן אני יכולה להעיד אישית על כך..)
אני פשוט מפחדת מהתנודות שלי
אני יודעת שאף אחד לא יוכל להחליט במקומי וההתייעצות היא בגדר התייעצות ושיתוף, לא החלטה..
קשה לי נורא כי אני חשה מבולבלת
מצד אחד הבטים של: הוא אוהב אותי מאוד, הוא בחור טוב ואני בטוחה שיהא אב מסור, אני מעריכה אותו הוא נאה וטוב בעיני והגיע הזמן להתאפס על החיים
מצד שני, הריגוש הגדול לא קיים ולעיתים יש סלידה מסויימת שנובעת ממשהו פיזי (ריח פה ששוחחתי עמו על כך למשל) או התרחקות רגשית שלי ממנו
אני מאוד רוצה לאהוב אותו יותר ולא יודעת איך..

אני מרגישה שקיים כעס כלפיי בתגובות, כאילו שאני משחקת איתו אבל זה לא ככה, אני גלויה ואנחנו מדברים על הדברים.
אני פשוט תוהה אם ככה זה בסדר להרגיש והאם זה לא איתות לחס ושלום מדרון תלול וגירושין נוספים.

אני מרגישה שמשהו פשוט סגר לי את הלב, הנאיביות נעלמה עם מהמורות החיים ועמה הלב נסגר
:(

היי לך, אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע
יועץ זוגי למשל.
את מתארת המון תחושות ומצבים שיתפרשו בעזרת מחשבה עצמית גבוהה
או מיקוד מחשבתי מקצועי...
לדעתי אדם שמוכשר לכך יעזור לך להבין מה את רוצה כרגע
אם את מוכנה לכך ואולי גם יתן כלים לבן זוגך כרגע
כי בכ"ז נראה שהטראומה מהגירושין קיימת.

עזרה מקצועית עם הקשבה לליבך והפעלת אינטואיציות נשיות
יעזרו לך להגיע להחלטה סופית.

בהצלחההה

חלילה יקירה, אין שום כעס כלפיך.
זוגיות זה דבר מבלבל ולא קל.... מה שנאמר שבאופן כללי לא הוגן למשוך מישהו מסיבות לא נכונות... ושאת כן צריכה לוודא מה את מרגישה
תראי, אצלי עם בעלי, זה לא היה סיפור אהבה מהרגע הראשון, לא מהצד שלי, הוא דווקא טוען לאהבה ממבט ראשון... אני פחות נמשכתי אליו אבל נהניתי לשוחח איתו, הוא היה טיפוס שונה מאלו שתמיד יצאתי איתם- הנועזים שהרעידו לי את הלב...
אבל החלטתי לא להיות שטחית וכן לתת לזה הזדמנות כי דווקא מזה יכול לצאת משהו אחר, משהו טוב יותר מאשר עם הטיפוסים שיצאתי איתם לפני
והתאהבתי בו לאחר כמה זמן, עד היום יש דברים שאני יכולה להשתגע עליו מהם... אבל באיזו זוגיות או קשר כלשהו אין את זה??
ויש טוב ויש רע, אבל בסה״כ טוב לנו יחד, אנו אוהבים אחד את השני ובדברים הכי חשובים של החיים אנחנו כאן אחד בשביל השני! וזה חשוב יותר מפרפרים של התחלה, שיש מישהו שאת יכולה לבטוח בו בעיניים עצומות.
אני גם חשבתי שחסרה לי כל ההתאהבות והפרפרים של ההתחלה אבל דווקא בתקופה שנפרדנו וחזרנו הרגשתי את הפרפרים האלו כשראיתי אותו שוב... אז העובדה שזה לא התחיל ככה לא אומר שלא יהיו לך אם תצאו מהמצב של הנוח וההרגל...

אני מסכימה עם קודמותי.
את אומרת שאתם גלויים - הוא יודע על החששות והתהיות שלך? על הלב הסגור? קשה לי להאמין... אבל אולי כן?
אני חושבת שאולי תעשי לו שיחת דוגרי כזו על כוס קפה. שיחה נעימה. תשפכי את הלב. לפני שהוא יבוא עם טבעת וזה יהיה ממש בושת פנים בשבילו הרי לפגוע בו את לא רוצה. שבי כבר הערב. דברו על זה. אני במקומך הייתי עושה צעד ומבקשת להיפרד לאיזו תקופה. לראות אם באמת את רוצה אותו או לא. לפעמים הפרידה מחדדת רגשות וגורמת להבנה של הרבה דברים. את אמנם לא משחקת איתו באופן מכוון אבל בתכלס הוא חושב X ורוצה להציע לך נישואין ואת בכלל במקום אחר. אני חושבת שמגיעה לו הכנות הזו.
פרידה כזו יכולה לגרום לך להבין שאת רוצה אותו. פתאום תרגישי געגוע. או לחילופין תרגישי שממש סבבה לך ככה. את אולי תתגעגעי לזה שיש בן זוג אבל לא תתגעגעי דוקא אליו.
ואולי אל תקראו לזה פרידה אלא פסק זמן.

מסכימה עם כל מילה של פאולה וצולי.

את לא סגורה על עצמך לחלוטין. פסק זמן לבירור מחשבות זה מה שאת צריכה.

לא למהר להתחתן מהסיבות הלא נכונות!
פייס: ortal_hori

מספר דברים שאולי יעזרו לך לגבש החלטה:
1. התאהבות חולפת, עוברת... היא אף פעם לא נשארת כמו בהתחלה.
הרבה זוגות למרות ההתאהבות הגדולה לא נשארים ביחד ומפרקים את החבילה, בגלל העובדה שהתאהבות עוברת, ומה שקובע זה מה שנשאר אחרי התאהבות.

2. מערכת יחסים טובה, תומכת ואוהבת בנויה על אהבה מסוג אחר.
האהבה שאת מרגישה כלפי בן אדם, הערכה וכבוד והרגשה שיש לצידך חבר הכי טוב ונאמן.
זה לא אומר שאהבה הזאת אמורה להיות נטלת רומנטיקה ומשיכה מינית,
ממש ממש לא! חייבת להיות רומנטיקה, כדאי שיהיה סקס וטוב, אבל כל זה בנוסף.
האם את מרגישה את האהבה הזאת כלפי בן הזוג שלך? הערכה, הכבוד, הידיעה שהוא חבר הכי טוב שלך?

בהצלחה

תודה על התגובות והתמיכה :)
באמת לקחתי לעצמי כמה ימים לחשיבת עומק.
עשיתי חושבים ובדקתי בכנות מה אני מרגישה.
הגעתי למסקנה שמה שאני מרגישה ממש לא מתאים לנישואין ולא משנה כמה הוא בחור טוב ויכול להיות בעל ואבא טוב. יש דברים שחייבים להיות שם והם אינם...
האמת, גם תחושת ההקלה והחופש שהציפה אותי כשחשבתי על פרידה הבהירה לי שזה הצעד הנכון.
הוא הבין מדבריי ומן ההתרחקות שלי שמשהו השתנה.. עכשיו צריכה לתפוס עמו שיחה ובעדינות לפרק..

הבנתי המון ממערכת היחסים הזו. הכל לטובה.

אני שמחה שיכולתי קצת לפרוק כאן וגם לקבל היבטים אובייקטיביים.
כמו שזכורות לי, נותרתן מקסימות :)

שבת שלום ומבורך בנות יקרות

מאחלת לך בהצלחה