ימי הולדת - הריון ולידה

שלום!
שאלה לי לגבי ימי הולדת.
לאמילי יש כיתה לא קטנה...(24 ילדים) ובמהלך השנה היא מוזמנת לרובן.
שנה שעברה כשרק הגענו היא הוזמנה ליום הולדת במעין ג'ימבורי (זה כזה יותר להתעמלות קרקע), אחרי כמה דקות שהגענו היא לא הסכימה להכנס. לרוב במקומות האלה הסדר הוא ככה- כמה דקות פעילות חופשית, אח"כ פעילות עם מדריך, אח"כ שוב פעילות חופשית ואז אוכל והביתה...
באותה יומולדת חשבתי שזה היה מוקדם מדי, כי היא רק התחילה שם את הגן. אז ביקשתי סליחה מהאמא והלכנו הביתה..
מאז כבר עברה קרוב לשנה.
התובנות שלי הן- שלרוב כשיש הרבה ילדים+מקום אקטיבי מאוד (כמו התעמלות, מתנפחים וכדומה) גורם לה להסתגר, ליילל ולהעדיף לשבת בצד עם ההורים או אפילו ללכת הביתה.
כשיש ימי הולדת בבית, הרבה בנות, פחות פעילויות אקטיביות אין לה שום בעיה ואפילו היא נשארת שם לבד. לפעמים הבכי מגיע כשצריך ללכת הביתה...
בקיצור מה עושים???
לא לקחת אותה לימי הולדת? כן לקחת ולתת לה להיות היחידה שיושבת בצד? ניסינו פעם אני ופעם בעלול ולא ראינו השפעה מסוימת אז אולי לקחת אותה רק לימי הולדת שאפשר להשאיר אותה לבד ו'להתמודד'?
אנחנו משקיעים זמן (בד"כ זה סופ"ש שזה זמן מבחינתנו למשפחה..), התארגנות (לרוב צריך להתפצל כי זה לא מתאים לנטלי), כסף (מתנות) וקצת מתביישת להגיד אבל מעט בושה והשאלה היא כמה זה שווה את זה??
אני טועה שזה מביך אותי? ברגעים אלה ממש בעלול נמצא איתה ביומולדת ושלח לי תמונה, כל הילדים יושבים בשורה מקשיבים ואילו רק היא בצד. לבד. זה חזק ממני ואני מרגישה עצב גדול מאוד.
אני מודה שאני אמא קשוחה, האופי שלי שונה ממנה. הרצון שלי הוא להגיד לה שבדיוק עוד שבוע יש יומולדת לילד בסגנון כדורגל עם מדריך ולמרות ששאלתי אותה אם היא רוצה ללכת וכבר קנינו מתנה היא לא תלך. ימי ההולדת האלה בד"כ באמצע היום ותוקעים אותנו. למה שאני אהיה עצובה שוב שבוע הבא?? למה לשמוע אותה מייללת?
אם אני הייתי איתה שם היום, הייתי קמה והולכת ואומרת לה אין שום עוגה. נגמר.
ממש בא לי להגיד לה שיום הולדת זה לילד שחוגג, ואם היא לא יכולה לשמח אחרים למה שנחגוג גם לה יום הולדת? אולי עוגה ולקחת אותה לסרט ביום הולדת שלה זה מספיק.
בעלי לעומתה יותר עדין, הוא מנסה שוב ושוב ושוב, לפעמים הוא מצליח ולפעמים לא. אבל קודם גם הוא אמר 'זה מעצבן!'
מה עושים?