יום השואה - הריון ולידה

ערב יום השואה 2013

כמדי שנה, חשוב לי להזכיר את התאריך החשוב של יום הזכרון לשואה ולגבורה, שיחול מחר. החשיבות היא ראשית, בהיותי דור שלישי משני הצדדים לניצולי שואה, אודים עשנים שהגיעו לכאן בסיומה של המלחמה, והם שרידים מדממים של מכונת ההרג המשומנת. בילדותי אני עדיין זוכרת ונושאת זכרונות עד היום, סיפורים מ"שם", ובעיקר שתיקות ארוכות ומעיקות למשמע השאלות: "סבתא, כמה אחים יש לך? ומיהם הורייך? ובאיזה בית גרתם בילדותך?..." שאלות, שרמת הקושי לענות עליהן מובנת לי לאשורה, רק כיום...
ושנית, מתוך עניין אישי שלי בתקופה, ובעיקר במניעי האדם שכח החיים פיעם בו, בהיותו נטוע בעולם של מוות.
לפיכך, עיקר העניין שלי מכוון לנשים, ולשרידתן בשנות המחנות, הגטאות והמסעות אלי מות.
סיפור חייהן ומותן של נשים בשנות השואה הוא סיפור מיוחד במינו, וראוי לתשומת לב מיוחדת.
הסיפור מכיל אלמנטים של בריאת חיים: כניסה להריון למרות איסור מפורש של הנאצים, ולידת תינוקות לתוך עולם בו אכזריות ורוע טהור שימשו בו בערבוביה.
לצד בריאת החיים, הילכו טרגדיות איומות שכנראה רק נשים מסוגלות לשאתן... לידת תינוקות והריגתם, מתוך ראייה מפוכחת של העולם המעוות לתוכו נולדו תינוקות אלו, הפלות יזומות וקשות, על תנורים בחדרים אפלים וקרים...
.... ושימור החיים: מתן שרותי מין לנאצים כדי להשיג "טובות" קטנות או דילוג על אחד מילדייך בשליחה לתאי הגאז, הליכה של עשרות קילומטרים מדי יום כדי לעבוד במשהו שיעניק עוד פרוסת לחם לאחד הילדים, שימור הריונות תוך הסתרתם ותוך הסתכנות אדירה בעצם המעשה...
ושימור יסודות חיים ש(שוב) כנראה רק נשים מסוגלות להם: שמירה על הגיינה ונקיון, גם כשהדבר כרוך במקלחת יומית קפואה כאשר הטמפרטורה בחוץ מגיעה למינוס 10 מעלות, החלפת מתכונים בגטו בין נשים שככל הנראה לא יזכו לעולם להביא שוב לפיהן את טעם המטעמים שהן רושמות (אבל בזכותן עשרות מתכונים של קהילה נכחדת נשתמרו עד היום!), ואפילו, כשהמצב איפשר, מריחת סומק בריא על לחייהן...

לזכרן של מיליוני נשים נכחדות אלו, בהן כמה מבנות משפחתי מלפני 3 דורות, נכתבו מלים אלו, באהבה.

לזכור, לעולם לא לשכוח!