ילד רגיש - הריון ולידה

בוקר נוגוש..

הבנתי, האם יש עוד ספרים בנושא הזה שאת יכולה להמליץ?
אני רואה הרבה מאמילי בספר, אבל גם יש דברים שלא..
(למשל רגישות לביגוד או קולות שאין לה)

ועוד שאלה לא קשורה- כשבישראל עושים איבחון לילד נגיד בגן חובה, התוצאות זה משהו שמגיע לבית הספר? זה כאילו נמצא בתיק האישי שלו?
תודה

בוקר...

סורי על ההתערבות, שתי הבנות שלי רגישות (מאובחנות) אבל ממש לא בכל ה"קטגוריות".
ספר מעולה בנושא הוא: "הילד הלא מתואם"

ושוב סליחה על ההתערבות, הנושא הזה הוא כמו יבלת בשבילי, רק מדברים עליו ואני קופצת.

תודה על ההתערבות! אני אוהבת שמתערבים (בטירונות קראו לי המתערבת

גם אני מתנצלת שאני מתערבת..
http://www.oogle.co.il/?friend=3580

אמא ויותר, תודה על דברייך.
אני חושבת שנגה מתכוונת למשהו אחר.
את הספר "הילד הלא מתואם" אני מכירה, ומדובר שם על משהו יותר שכיח וקל לזיהוי: הפרעות בויסות החושי.
נדמה לי שנגה לא מדברת על זה... אלא על "רגישות" מסוג אחר, אולי אפשר להגדיר אותה (הגדרה מאד לא מדויקת...) כרגישות יותר רגשית..
נוגוש

תודה פיתוש!
כתבת תוספת חשובה מאד!

הבנתי, בכל מקרה כבר הזמנתי את הספר בסיפריה אז זה יהיה מענין.
הייתי ממצה את הבעיה (בעיקרה) לבכי בלתי פוסק.
משטויות, בעבר היינו אומרים לה תפסיקי לבכות משטויות.
אבל אחרי שקראתי את הספר פתאום הבנתי שאולי הבכי לא משטויות בכלל..
למשל היה איזה יום שהיא נפלה בגן ושיפשפה את הברך. עד הערב לא הפריע לה...אבל אז...חצי שעה און אנד אוף בכי!
ואורי היה איתה והגיע לנקודה של 'תפסיקי לבכות כמו תינוקת!'
זו הנקודה שלנו קשה להתמודד...כמה אפשר?
למשל הייתה יומולדת לחברה מאוד טובה שלה. כשבועיים לפני היא כבר בכתה שהיא 'לא תכיר שם אף אחד' ואז ביומולדת עצמה היא כבר התחפרה לי בין הרגליים ופתאום אחרי 45 דקות הצטרפה!
היו מקרים שהלכנו באמצע יומולדת, היו מקרים שלא הלכנו בכלל אבל הפעם היה לי חשוב להגיע! ולמרות הקושי היא התגברה בסוף..
היא לא צפויה, היא ביישנית, היא מתישה אותנו ולפעמים יש לי סבלנות לומר 'אם כל כך כואב אז נלך לרופא ואם לא אז תנסי להתגבר לבדך' אבל התחושה קשה מאוד ברגעים האלה.
אפילו עכשיו..אורי התקשר- הוא לקח אותה לבחינה לחגורה בקארטה..למרות שהיא רצתה הם חוזרים כשהיא בוכה..
ושמעתי בקול שלו שהוא כבר עצבני, בצדק! נסע הלוך ושוב וכלום!
וניסיתי להסביר לה ברכות שזה בדיוק כמו כל השיעורים...אבל כאילו היא נאטמת
אם רק יכלתי להבין מה גרם לה לפחד פתאום...
והיא לא כמו איש הגשם..
והיא לא נתנה שום התראה שהיא לא תיכנס! לפחות אם היינו מתכוננים לזה זה היה סביר.

נגה יקירתי

לאו דווקא, היו כמה ימי הולדת בחודשים האחרונים שהיא הייתה סבבה לגמרי!
וכאמור אנחנו פה בהמון מצבים חברתיים שהיא מתמודדת יפה..
זה יכול להיות בגלל כוס שהיא פשוט לא קיבלה..בגלל שהיא רוצה לשחק כל הזמן משפחה עם חברותיה ולהן נמאס..בגלל שכועסים עליה נגיד שהיא שופכת כוס מים...
היא לא צפויה- בעיקרון כל דבר יכול להדליק את הבכי.

גם אני מתערבת

נגה - הבנתי.
לפעמים גם "חוסר התאמה" בין האופי של הילד לאופי של ההורה (כן... ממש כמו אצל בני זוג) יכול לגרום לקשיים משמעותיים.
את מתארת אופי לא צפוי ונטיה לבכי. כרגע אנחנו לא יודעים האם מדובר בקושי כזה או אחר, או פשוט, ב"אופי" שכזה...
יכול להיות שלך יש ציפיות אחרות לגבי התנהגותה של בתך. ופה יש קונפליקט.
אני לא אומרת שזה בוודאות לא קושי משמעותי יותר מאופי. אבל אני כן אומרת שגם אם מדובר "רק" באופי שלה ש"מתנגש" עם הציפיות שלך ואולי עם האופי שלך עצמך - יש מקום להתייחס לזה, ואולי להיעזר כדי לראות איך מיישבים את ה'קונפליקט' הזה ביניכן.

סיווקו'ש

ברור שמצב כזה צריך איבחון- כי כן יש צורך בסיוע חיצוני כלשהו אצל עידן מדובר בהסרת טיקטים והמנעות מקניית בגדים שאינם נעימים לו בעיקר, הוא ממש נכנס לסטרס אם נוגע בו איזה טיקט סורר... יש עוד כמה דברים אבל זה ממש דברים שוליים שלא באמת מפריעים להתנהלות היומיומית שלנו
הטענה שלי הייתה שכל עוד מדובר בסיטואציות שניתן לפתור מבלי להעביר את הילד מסכת איבחונים לדעתי (האישית בלבד!) אפשר לוותר...