אמהות חד הוריות .. - הריון ולידה

בוקר טוב

כמו שצוצית כתבה לך!
היום תהילה לא בקשר עם אבא שלה בכלל
היא האושר שלי ואני מטורפת עליה ברמות
היא קשורה אלי יותר מהרגיל
אז נכון שהיא נורא דומה לאבא שלה ומזכירה לי אותו
אבל אין לי שום סימפטיה אליו ההפך!
בעלי החדש הוא מתפקד כאבא שלה והיא מטורפת עליו
היא יודעת שהוא אבא חורג ולא האמיתי ובכל זאת הייתה מעדיפה שהוא יהיה האמיתי
אם בא לך לדעת עוד דברי איתי בפייס יפית- jafit

זה ברור לי שאי אפשר לכעוס על הילדים, או לאהוב אותם פחות רק כי הם ממנו.
מה שאני שואלת, זה.. איך מתמודדים עם הזכרון שעולה בכל פעם שאתן מסתכלות על הילדים? לא צף געגוע? משהו שמחזיר לעבר ומכאיב?
יפיתי בכיף הייתי מדברת איתך בפייס, אבל הוא משותף עם בעלי ואני לא רוצה שיראה שיחות (הוא גם לא מסכים לזה שנוסיף מישהו שהוא לא משפחה)

(אני נשואה. אבל היחסים עם הבעל נוראיים.
שבוע של אושר ואהבה- וחודש של מנחוס.
אני חושבת ברצינות על לפרק וחשבתי להתייעץ פה לפני..)

ביום שאלוקים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל: "מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה הזאת?"
אלוקים ענה: "כי היא יצירה מיוחדת , האם ראית את המפרט הטכני שלה ?
היא בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית,
יש לה נשיקה שיכולה לרפא מברך פצועה ועד לב שבור,
ואת כל מה שהיא עושה- תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד"
נדהם המלאך והצהיר: "רק שתי ידיים? בחיים לא!"
"חכה וזה לא הכל.." המשיך אלוקים,
"היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה והיא מרפאת כל מי שמבקש ממנה."
המלאך נפעם ומסוקרן נגע בה ואמר:
"עשית אותה כל כך רכה.."
אלוקים ענה: "כן היא רכה אך גם קשוחה.
אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד."
המלאך נגע בלחי האישה ונבהל- "אופס ! יש כאן דפקט"
"זה לא דפקט", התרעם אלוקים
"זו דמעה. כך מביעה האישה שמחה , צער , כאב , אכזבה, אהבה ובדידות ..."
התרשם המלאך: "חשבת על כל דבר, באמת דגם משופר .. אישה היא דבר מדהים באמת"
התפאר אלוקים: "לנשים יש כוח ועוצמה אין סופיים!
היא תלחם עבור דבר שהיא מאמינה בו,
היא תתקומם כנגד חוסר צדק,
היא לא מקבלת 'לא' כתשובה כשהיא מאמינה שיש פתרון טוב יותר,
היא מוצאת חוזק גם כאשר נראה לה שהיא מתפרקת.
לב של אישה הוא זה שממשיך להניע את העולם..
אך יש פגם אחד שעדיין לא הצלחתי לתקן" התנצל אלוקים,
"לפעמים היא שוכחת כמה היא שווה ..."

געגוע? צף? ממש לא.
כן,לפעמים ההתנהגות של הבכור שלי ממש מזכירה לי את הגרוש שלי אבל געגועים? ממש לא.
טוב, אולי כי הגירושין נגמרו בצורה מאוד מכוערת (מהצד שלו. כי אני תמיד השתדלתי לוותר לו בגלל ולטובת הילדים, והוא בנאדם כזה שאוהב מאוד לעשות "דווקא") והאמוציות שלי כלפי הגרוש לא ממש מעלות געגועים, אלא יותר כעס. אבל שום דבר מזה לא משפיע עליי ליחס שלי על הילדים..
יותר מזה, פעם הבכור שלי היה מאוד מאוד קשור לאבא שלו (לפני ובתחילת הגירושים), והיום, יש ימים שהוא מבקש ממני לא ללכת אליו. ואני כן משכנעת אותו ללכת, כי מאוד חשוב לי שיהיה לו אבא.

פירוק החבילה זה משהו שהוא לא קל. גם אם וכשממשיכים בחיים, הגרוש הוא אדם שיהיה קשור בחיים שלך - לכל החיים שלך, אם תרצי ואם לא תרצי... צריך לדעת לקחת את הדברים בפרופורציה ולדעת תמיד, שהיום זה קשה, אבל מחר.... מחר תגלי את עצמך מחדש

כן אני מעודכנת בסיפור, כתבת על זה בפורום תמיכה..
געגוע???? חחחחח ממש אבל ממש לא!
הוא הראה את הצדדים הכי מכוערים שלו בגירושים
אם את חושבת שתתגעגעי אליו כניראה שאתם לא ברמה של גירושים
מאיפה את? אולי יש דרך לעזור לך