שאלה שאלתית - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
מה עושים עם מחשבות של פגיעה עצמית?
כבר מס' שנים מאז שנולדו הילדים הפסקתי לפצוע את עצמי, אבל עדיין זה קיים, ז"א המחשבות על זה, מה עושים איתם?
כמובן שלא אעשה שום דבר, אבל המלחמות האלה מתישות, אין לי כח, ואני כל הזמן בפחד שבסוף אתייאש מלהלחם איתם.
הן עוברות מתי שהוא? זה מפסיק להיות אופציה בזמן כלשהוא?
תודה
7 תגובות
עמוד 1
-
שלום יקירה,
אני זוכרת שהתכתבנו בעבר, אך לצערי לא זוכרת ממה את סובלת - שמביא למחשבות האובססיביות-טורדניות.
יש כל מיני סוגים של מחלות/ליקויים נפשיים שמביאים למחשבות שכאלו.
ביניהם ניתן למנות את החרדה, הדיכאון, ה - OCD, הפרעות האישיות, אישיות גבולית, סכיזופרניה, ועוד.
רב הסובלים מליקויים נפשיים כאלו ואחרים, לומדים עם הזמן ועם טיפול נכון לחיות עם החשבות האלו, ולאט לאט לתת להן פחות ופחות מקום בחייהם.
מעצמן - בדרך כלל המחשבות לא "נעלמות", והן מהוות חלק מהגדרת המחלה מלכתחילה.
מה שכן, יש זמנים בהן החרפה של הסבל מסימפטום המחשבות מהווה אינדיקציה להתדרדרות במצב הנפשי - מצב שמחייב אשפוז או החלפת טיפול תרופתי, או שניהם ביחד.
לגבי שאלתך: "מה עושים עם מחשבות של פגיעה עצמית?" - מה שעושים זה פונים במיידית לעזרה פסיכיאטרית. לפסיכיאטר האישי, אם יש בנמצא, ואם אין - לעזרת חדר מיון אשפוז פסיכיאטרי בבית חולים.
שמרי על עצמך והרגישי טוב...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
אני רוצה להתערב ולהשתתף בנושא.
אני חושבת שיש לי תשובה למה שהיא שאלה.
וחיכיתי למה שאת שמש, תכתבי.
אבל לא כתבת איך שחשבתי שתכתבי.
היא כתבה במפורש לפצוע.
(כאילו למקרה שלה הספציפי, בהתחלה היא כן כתבה לפגוע אבל זה נשמע לי כמו כותרת מושגים.בסוף היא "גילתה" שזה לפצוע, אני טועה? .)
ולא השתמשה במושג "לפגוע" שאת השתמשת בו. וזה הבדל לפי דעתי.
למרות שזה נשמע אולי רק סמנטיקה (בפגיעה עצמית הפרוטוקול אומר להגיע לגוף בעל סמכות, נאמר, לריסון אנשים, ובפציעה אני לא רואה סכנת חיים כזו, אני גם בטוחה שהיא לא מעוניינת בה).
אם אני צודקת, אז
יש לי תשובה בערך למה שהיא שאלה.
חלק הם תובנות שהגעתי להן בעצמי עם עצמי.
אז אני יכולה לשתף במה שאני יודעת
מעניין אותי מה הטריגר לפציעה? אם זו דרך התמודדות- אז אשמח לחלוק רעיונות ומחשבות. -
מיצי,
לא הבנתי את האבחנה שעשית בין "פציעה עצמית" ל"פגיעה עצמית". איך שלא מסתכלים על זה, "פציעה עצמית" היא סוג של "פגיעה עצמית".
לא הבנתי גם מה זו "כותרת מושגים"?...
אגב, הכותבת היקרה אכן השתמשה בביטוי "פגיעה עצמית".
מעבר לזה, אני חושבת שהדיון על כוונותיה הנסתרות של הכותבת, לא צריך להיעשות כאן.
רק מילה על "גוף בעל סמכות לריסון אנשים":
אני מתנגדת לשימוש בביטויים מעין אלו. סוסים וכלבים לעתים זקוקים לריסון.
אנשים זקוקים לטיפול, הכלה, שיקום.
מתמודדי נפש הם אנשים המתמודדים התמודדות לא קלה בחייהם.
המילים "ריסון אנשים" יוצרות מלכתחילה רושם של אמצעים "פסיכיאטריים" מתחילת דרכה של הפסיכיאטריה (לפני כ - 200-300 שנים).
אגלה לך סוד: זרמו הרבה מאד מים במדע הרפואי הפסיכיאטרי מאז...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
טוב אז קבלי את התנצלותי לגבי המילה רסן.
אצלי זה לא כזה ביטוי שלילי. בכל אופן לא משנה מה זה אצלי. לא התכוונתי בכך לתת ביקורת על התנהלות הפסיכיאטריה או משהו.
לא חשוב.
מה שרציתי להגיד בסהכ, אני ועם הבעיות ניסוח שלי והמחשבות בקול,
את כאילו ענית לה על השאלה הראשונה שלה.
ולגבי המילה פציעה לא התייחסת בנפרד. עכשיו לא יודעת אם את בכלל צריכה, כן אני לא באה מהתחום, או מה המוסר או כללי הפרטיות או לא יודעת מה מאפשרים, אם זה ראוי\נכון\חסר טעם אבל מה שרציתי להגיד זה שאם אני זיהיתי נכון (כמו שיש קוד לבוש, יש קוד דיבור וכל מיני דברים) אז אם אני צודקת במה שאני חושבת, הבחורה יכולה לפנות אלי אם בא לה לתמיכה וכל מיני דיבורים על הנושא שאולי יעזרו לה לענות על השאלות שהיא שאלה אותך כאן ולא נתת עליהם תשובה.
מנקודת מבט לא מקצועית כמובן וכמובן, נקרא להם "טיפים"(?)
עכשיו לגבי החפירות שלי עם המושגים שלא הבנת כי אולי רק אני מבינה אותם -
טוב, יצא "דיון" משעשע בגלל הבחורה ההיא שלא חשבה איך היא מתנסחת.
בעיקרון התכוונתי לשאול על פציעה עצמית לא פגיעה בנפש, מחשבות אובדניות באמת יורדות בכמות עם השנים וגם כשהן באות כבר למדתי איך להשתיק אותן.
אז ככה, אני לא סובלת אלא "נהנית" מDID או בעברית: הפרעת זהות דיסוציאטיבית.
שמש: אני לא מטופלת תרופתית ולא הייתי אצל פסיכיאטר כבר שנתיים או יותר, ולא הייתי באשפוז כבר מעל 6 שנים. אני מתמודדת עם המחשבות אבל זה פשוט מתיש, אני מחפשת את התקווה לדעת שזה עובר, לדעת שהסוף של המחשבות האלה יכול להיות אחרת מאשר "כניעה" לרצון הזה להרגיש.
מיצי: אשמח לשמוע ממך, נשמע שיש כאן איזו שהיא הבנה מיוחדת
ושמש, הייתי חייבת, עדיין משתמשים בקשירה בפסיכיאטריה והרבה
