רגשות לתינוקת - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
היי,
אני אמא חדשה לתינוקת קטנה ומקסימה בת שבועיים, וכמובן שהכל חדש לשתינו ואנחנו לומדות להסתדר.
אני כמובן מטפלת בה במסירות ומפעילה את כל האינסטינקטים האימהיים כדי לעשות הכל כמה שיותר טוב, אבל מבחינת רגש...
אני מאוד מתגעגעת אליה כשהיא ישנה ושמחה למגע איתה, אבל אני לא ממש מרגישה שאני ממש מרגישה משהו ממשי כלפיה
לא יודעת להסביר אבל אני אמורה להיחנק מאהבה, לא? אני לא ממש יודעת גם לדבר אליה, ז"א אני כן, ושרה לה שטויות ומקשקשת, אבל לפעימם נדמה לי שזה משהו קצת מאלכותי ומאולץ ולא מהלב... אני גם לא יודעת מה לעשות איתה כשהיא ערה
האם מה שאני מתארת פה נורמאלי או שנשמע שמשהו לא בסדר?
אשמח לדעת... תודה!
••• לחיות בידיעה שמישהו זקוק לך - זה האושר הכי גדול בעולם....•••
3 תגובות
עמוד 1
-
עבר כבר שבוע והקטנה שלך כבר בת שלושה שבועות!!!
בלי לשים לב הזמן יעבור ומשהו יקרה, אולי איזה חיוך מכוון ולא רפלקסיבי, אולי בכי קורע לב, אולי סתם מבט עם משמעות ופתאום לצד כל הצעדים הטכניים הכוללים החתלה, שטיפת בקבוקים/הנקה, אמבטיות, כביסות ותפילות שהיא תישן כמה שיותר כדי שתוכלי מעט לנוח יתוווסף רגש לא מוכר ובלתי נשלט, פתאום כשהיא תחייך תרצי היא שהיא לא תפסיק, פתאום כשהיא תישן תרצי שהיא תקום כי לא היה לך ממנה מספיק היום, תרצי להתכרבל איתה במיטה. אתן עדיין "שתי זרות" אבל כשתקבלי ממנה פידבקים אהבת האם שלך תפרוץ ממך באופן טבעי, ההתחלה היא מאוד מכנית (ואני אומרת את זה ממרומי שלושת החודשים שאני אמא לילד ראשון...)
תוך שבוע - שבועיים את לא תאמיני וזה קורה לאט ובהדרגה, אחרי חודש וחצי חודשיים את תתעלפי ממנה כשהיא תפסיק להיות רובוט קטנטן שאוכל/ישן/מחרבן/בוכה.
אל דאגה, בינתיים תישני כמה שאת יכולה.
מזל טוב!!!! -
תודה לקיפי על התוספת החשובה והמשמעותית לדברים.
בנוסף, רציתי לומר ש... כשעובר יוצא מהרחם, הוא לא יודע להיות משהו אחר, מלבד... עובר.
את העוברות הוא מכיר מזה 9 חודשים. את סביבת הרחם, הקצב שלך, פעימות הלב שלך, חום הגוף שלך, ריח הגוף שלך, הקולות, המראות, הכל מוכר לה - מתוך הרחם.
כשהיא יצאה (וכך כל תינוק אחר) - היא צריכה ללמוד איך להיות "תינוקת".
עובר או עוברית שיוצאים מן הרחם, אינם יודעים כיצד להיות "תינוק".
המעבר בין "עובר" ל"תינוק" הוא מעבר קשה מאד מאד - אולי המעבר הקשה ביותר בחייו של אדם...
פתאום היא צריכה ללמוד לבקש אוכל - לדעת מה זו תחושת רעב, איך זה מרגיש, לבקש, לקבל, לעכל, להוציא את המיותר.
ברחם ה"בעיה" הזו כלל לא הייתה על הפרק.
פתאום היא צריכה לדעת לנשום - לשאוף, לנשוף... וזה כואב בהתחלה...
וזה דבר שברחם - כלל לא היה רלוונטי.
פתאום היא צריכה לדעת שיש קולות חזקים, חלשים, רכים, קשים, נעימים יותר ופחות. ומה אומר כל קול?...
פתאום יש תחושות עוריות - משפשף, מגרד, לוחץ, רטוב, יבש, קשה או רך... ומה אומרת כל תחושה טקטלית?...
פתאום יש פרצופים, מתרחקים ומתקרבים...
פתאום יש אנשים אחרים חוץ ממי שהיא מכירה כל כך טוב - את. ואת, רק את, היא העוגן שלה, הבטחון שלה בכאוס הזה שמתרחש מסביבה.
לא קל להסתגל לחיים שמחוץ לרחם.
היא לא יודעת עדיין להיות "תינוקת", היא יודעת היטב, להיות "עוברית".
לצפות ממנה תוך זמן כה קצר להסתגל ל"תינוקות" בשקט ובנינוחות - זה קצת לא פייר...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il
