גרידה - אשתי לא מוכנה אפילו לשמוע על זה... - הריון ולידה

שלום,

אנחנו זוג צעיר (אני בן 25, אשתי בת 20), נשואים שלושה חודשים.

לפני כחודש וחצי גילינו שאנחנו בהריון...

המחזור האחרון של אשתי התחיל ב 24/4/2012.

ב 8/06/2012 אשתי עברה אולטרסאונד ראשון, בו ראו שק הריון תקין בגודל של כסנטימטר, אז הרופאה העריכה שמדובר בשבוע החמישי להריון.

ביום ראשון האחרון הגענו לרופאת נשים, וראינו באולטרסאונד שוב שק הריון בגודל של 3.5 ס"מ, אך השק ריק. נבהלנו מאוד בהתחלה שכן אנחנו זוג צעיר וחסר ניסיון, אפילו לא שמענו על מצב דומה לפני כן.

מיד לאחר מכן עלינו למיון בבית החולים, שם שוב ראינו שהשק ריק, והרופאה העריכה שמדובר בשבוע 8 וחצי (למרות שלדעתנו מדובר בשבוע שישי אבל...איך נתווכח?)..

הרופאה ישר החליטה נחרצות שעל אשתי לעבור גרידה, כשלפני זה מעולם לא שמענו על דבר כזה... היא קבעה חד משמעי שזה המצב ושעדיף לא לחכות להפלה טבעית בבית. לאחר מכן שאלנו אותה על עוד פתרונות - והיא הציעה כדורים ווגינלים (נרות) שיגרמו להפלה.

הוסבר לנו שאין עובר וגם לא היה, פשוט לא התפתח דבר בשק ההריון.

הפנמנו שלא היה דבר ושתינוק לא יצא כאן, אבל אשתי לקחה קשה מאוד את כל נושא הגרידה, ואני מבין אותה מאוד.

אשתי היא בחורה צנועה מאוד, ובלי קשר לדת - עוד מילדות העדיפה לא להיבדק אצל גברים ואף התעקשה על כך, אפילו כשמדובר על בדיקות לא חודרניות. אשתי מאוד חוששת מרופאים, מרופא שיניים ועד לגרידה.

היא מאוד חרדה מהמצב ואני מבין אותה וכואב לי מאוד, אני והמשפחה מסביב מנסים להסביר לה ולתמוך בה, ולהבהיר לה שאין מה לעשות - כמו שהוסבר לנו פעמיים בבית החולים - אין פתרון מלבד גרידה.

היא לא מוכנה לקבל את זה ומבטיחה לנו שאין סיכוי בעולם שתיגש לגרידה.
אתמול שוב עלינו למיון בגלל שהיו לה כאבי תופת בבטן, מסתבר שיש לה גם וירוס ושלשולים בלי קשר (כנראה) למצב.... במיון אתמול פעם ראשונה החליטו לקחת לה בדיקת דם... שוב עשו אולטראסאונד וכמובן לצערנו לא ראינו עובר בשק.

האחות שם אמרה לה שכמו שהיא רואה אותה, קטנטונת וחמודה - יהיה לה קשה לעבור את הכדורים הוויגנליים (נרות) כי זה יכאב מאוד, ושעדיף לה לעבור גרידה וכמה שיותר מוקדם.

אנשים יקרים, אנחנו כבר כמה ימים ככה, אני מאוד חושש לאשתי וממה שצפוי. אני לא רוצה שהיא תדמם בבית ואז נעלה בלחץ למיון חלילה עם איבוד דם ואז בכל מקרה יעשו לה גרידה כשהיא עוד יותר בלחץ.... הסברתי לה שעדיף לעלות מסודר עם תור וצום ולעבור את זה...

אפילו עשיתי איתה משחק תפקידים שאני האישה והיא הגבר, ומה היא הייתה מציעה לי במצב הפוך אם הייתי אומר לה שאני לא מוכן לעבור את זה.. מה היא הייתה מציעה לי - להשאיר את זה בגוף שלי ולסכן את העתיד מבחינת זיהומים וכו'?

אני משתדל לא להלחיץ אותה, וחבל שאני לא יכול להעביר את זה לעצמי, אבל בכנות אני לא יודע מה לעשות.

קבענו בכל מקרה תור לגרידה לשבוע הבא אבל היא כבר הודיעה חד משמעית שאין סיכוי בעולם שהיא תעבור את זה.

אני שוב מזכיר את הנקודות שלה:

* לא מוכנה לעבור טיפול אפילו לא חודרני מגבר (הסברתי לה שאין לי שום בעיה עם זה ושזה בסדר גמור, זה טבעי לחלוטין וזה עניין בריאותי)

* חוששת מהטיפול עצמו וההשלכות של הגרידה

* חוששת מהכאבים

* חוששת מההרדמה - לא להיות מודעת למה שעושים לה
בבקשה תנו עצות, כי למרות שאני אופטימי מטבעי ובעל עצות רבות, כרגע אני לא יודע מה לעשות ואיך להוציא אותנו מהמצב הזה.

כבר הבאנו לה דוגמאות של נשים שאנחנו מכירים שכן עברו את זה והצליחו ללדת, זה לא משכנע אותה.

שמענו על דיקור אבל אני לא יודע כמה זה רציני.