שנת לילה והנקה אצל בתי בת ה-18 חוד' - הריון ולידה

שלום,

בתי (אחות צעירה לאח בן 3.5) יונקת מאז נולדה אך לא משתמשת במוצץ. אנחנו ישנים כולנו (4 נפשות) בחדר אחד, ולפני כחודשיים העברנו את בתי למיטת מעבר משלה. עד אותו רגע, היא ישנה איתי ועם בעלי במיטה וינקה ביום (חוץ מהזמן בו נמצאת בגן) ובלילה. לפני כשבוע התחלנו "לאמן" אותה לא לינוק בלילה מכיוון שהגענו למצב בו היא ביקשה לינוק כ-7 או 8 פעמים בלילה. אחרי 7 לילות של "אימון", היא כבר מבינה ויודעת שלא תקבל "ציצי" עד "שהשמש תקום ותאיר", שזה בערך 5:30 בבוקר. במהלך הלילה, אם היא קמה ומבקשת את תשומת ליבי, אני קמה אליה למיטה, מחבקת אותה ומחזירה אותה למצב של שכיבה. היא מתנגדת ובוכה אבל בשלב הזה נרגעת יחסית מהר וחוזרת לשכב, תוך כדי שאני עושה עצמי ישנה עם הראש על המיטה שלה (היא מנסה להרים לי את הראש אבל אני מנסה להתעלם). הלילה היא חזרה מהר מאוד לישון לאחר הפעם הראשונה שהתעוררה וה"טקס" התקיים, אבל בפעם השנייה, שהייתה קרובה לחמש בבוקר, היא נרגעה רק כאשר הצליחה לגעת בי (ולא בשד, כמו שבעבר הייתה מבקשת, אלא היא נגעה ביד ובצוואר וכדומה). כעבור 15-20 דקות ניסיתי לשחרר את היד שלה מגופי אבל היא התעוררה והתנגדה. כך היה כמה פעמים, עד שבסוף עלה האור והנקתי אותה.

המצב שאני מתארת מהלילה האחרון גורם לי לחשוב שאולי היא עדיין לא בשלה להיות "רחוקה" ממני כל הלילה, ואולי יהיה לכולם יותר טוב אם היא תישן איתי במיטה, אבל לא אתן לה לינוק בלילה אלא רק כדי שהיא תרגיש את הקרבה אליי. אולי עליי גם "לכפות" עליה ועל בעלי שינה משותפת מידי פעם, כדי שהיא תתרגל גם לזה?

מיותר לציין שאני מסתובבת עייפה (וגם היא) ומותשת ומחכה לרגע שנצליח להגיע למנגנון שינה בו שתינו ישנות בצורה סבירה במהלך הלילה.

תודה מראש לקוראים והיועצים