לגבי איך להסביר לה מה עומד לקרות אחרי הלידה, ההמלצה היא "לשחזר" לה את תקופת ינקותה שלה. הכוונה היא כמובן לא לגרום לה להיות שוב תינוקת, אלא לשבת איתה, להתבונן בתמונות מזמן הריונך איתה, בתמונות מזמן ינקותה... ולהסביר לה שגם כשהיא הייתה בתוך הבטן שלך, את ליטפת את הבטן, ולא סבלת מכאב הבעיטות. וכשהיא נולדה, היא הייתה תינוקת קטנטנה שזכתה לכל הטיפול, היחס ותשומת הלב שזוכים לו תינוקות קטנטנים מהוריהם...
אני שוב חוזרת על דבריי ממקודם: ממליצה להשאיר את הקשיים של אחר כך - לאחר כך.
איננו יודעים כיצד תהילה תגיב ב"זמן האמת" לאחר שתלדי, וכל ניבוי לגבי כך, יהווה רק ניחוש...
וחבל לסבול כל כך הרבה כבר מעכשיו, לגבי דברים שלא ממש נהירים לנו, בעתיד (גם אם העתיד קרוב).
כמה קוים מנחים, בכל זאת:
חשוב להבין ולקחת בחשבון ש"אהבת אחים" לא נוצרת מיד עם לידת תינוק חדש. אהבת אחים היא בדרך כלל תהליך קשה, מורכב, לפעמים ארוך. אין לצפות להתאהבות מיידית של תהילה באחיה, ואין לשדר אכזבה באם ההתאהבות לא מתרחשת בזמן קצר.
אהבת אחים היא לא חובה, אלא זכות. ויש להציג אותה ככזו: ניתן לומר: "אני אשמח/אני שמחה שאת אוהבת/תאהבי את אחיך", אבל לא להציג אהבה כזו כאיזו 'דרישה'.
ייתכן שדווקא זה יוריד מתהילה איזשהו לחץ שהיא מרגישה כעת (לא אמרתי שמכיוונך. יכול להיות שאלו המסרים שהיא קולטת מהסביבה ולאו דווקא ממך.)
המשך קל ו... לא יותר מידי ארוך
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il