היי שמש - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
יקירה, מה שלומך?
מעניין ומשכיל אותי לדעת מה דעתך בעניין חינוך ילדים...
האם ההורים צריכים להעריף חום ואהבה על ילדיהם 24 שעות ביממה? גם לאחר מעשה לא ראוי? (לדבר ברוך, בעדינות וכו') הרי הרבה פעמים שמעתי שילדים בוחנים את אהבת הוריהם לאחר מעשה לא נכון.
או להיות סקפטים, עם הצבת גבולות, עונשים שצריך ויד אחת בין בני הזוג? (כמובן בשילוב חום ואהבה)
מה הדרך הנכונה לחינוך בריא?
איך אפשר להעניק לילד ביטחון עצמי בשילוב אהבה והצבת גבולות?
5 תגובות
עמוד 1
-
שירה יקירה,
שאלת שאלה מאד גדולה ומאד מורכבת. על "חינוך ילדים" נכתבו אלפי ספרים, מאמרים וחומר מקצועי במשך שנים רבות רבות, על ידי טובי המומחים והמתמחים בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך, ותחומים מקבילים. אני חושבת שעל כל גישה הדוגלת בסוג מסוים של "חינוך" נכתבו מיליוני מילים במהלך השנים, וכל הורה שדוגל לילדיו בסוג חינוך מסוים יכול למצוא בחיפוש פשוט פשוט את מבוקשו: דרכים, הצדקות, דוגמאות וניסיון אחרים - בהקשר למה שהוא מבקש.
אכתוב כאן את דעתי, ודעתי בלבד, וזאת מתוך ניסיוני כאם (קודם לכל) ואח"כ מתוך ניסיוני המקצועי-טיפולי:
חום ואהבה הם דברים שצריכים להיות "בילט אין" (מובנים בתוך דרך ההתייחסות של הורה לילדו, מהרגע שהוא נולד) במערכת היחסים הורים-ילדיהם.
דיבור רך, שקט עד כמה שניתן, ובעיקר: מתוך שליטה עצמית של ההורה - גם הוא דבר שיש לשאוף אליו, תמיד.
כמובן, שתמיד, ובאופן לא יוצא מן הכלל - ילדים תמיד ינסו את הוריהם. בין אם זה בינקות, בגיל שנתיים - אז מתחיל ה"מירוץ לעצמאות האישית" (או: "גיל שנתיים הנורא" כפי שהוא מכונה לעתים...שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
תודה
-
שירה,
אני מאמינה וחושבת שאין דרך אחת בחינוך.
"חינוך" תלוי בכל כך הרבה פרמטרים, כמו: אופי הילד, אופי ההורה, תנאי החיים, מקומו בין מס' האחים, היכן חי, איך ההורה גדל, גיל ההורים, ועוד ועוד ועוד...
אין דרך אחת שמתאימה לכולם, אין דרך אחת אידאלית.
גם אצל אותו ילד לאותם הורים ובאותם תנאי חיים ותנאים מוקדמים - ה"דרך הנכונה" יכולה להשתנות. בין גיל 8 חודשים ל - 3 שנים, ובין גיל 5 שנים ל - 15 שנים, וכל הטווחים שבאמצע.
ברור לי שהרבה יותר נוח ומתבקש, לבקש "למסגר תמונה בראש - של דרך חינוך שאני שואפת לחנך את ילדי", אבל תמונת חינוך שכזו שתתאים מעכשיו ועד עולם, היא פשוט לא קיימת.
אין קיצורי דרך בהורות, אין נוסחה מנצחת אחת שעליה ממליצים באופן גלובלי.
באופן מקצועי אני מאמינה שהורות היא לכבוש את הדרך שלך בעצמך, בכל פעם מחדש.
ברגע שמבינים את זה, הדרך נעשית איכשהו קלה יותר ומובנת יותר.
כשמנסים למצוא את ה"דרך האידילית האחת והיחידה", מנסים ולא מצליחים שוב ושוב - אז זה הדבר שגורם לתסכולים, לאכזבות ולאי שביעות הרצון.
זה ממש לא "כן לא, שחור לבן"
כמו החיים עצמם, מספרם של גווני האפור ושל גווני הביניים הוא אינסופי.
מאחלת לך שבכל רגע נתון תימצאי במגוון את הפיקסל המדויק של הצבע שמתאים לך, ושלא תצפי למצוא תמונת עולם חינוכית אידילית, כי אין כזו.שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il -
אכן, אני בטוחה שאלמד זאת עם הזמן
אם ארצה או לא ארצה...
תודה על הבהרת הדברים
