נוגוש
תודה שאת אומרת לי שאת לומדת מקריאה כאן
ולענייננו:
בחיי שקראתי הכל. כל משפט, וכל מילה.
אח"כ קראתי עוד פעם.
התרכזתי, אני לבד, ובשקט. השתדלתי להבין היטב מה את מנסה לשאול.
נראה לי שהצלחתי להבין.
..... עד המשפט הזה: "
איך לעזאזאל מתגברים על העובדה שעשיתי שריטה עמוקה, קשה וכואבת לבת שלי??"
לא מבינה את השוס הזה, מצטערת יקירה.
את מתארת התנהלות די סבירה, די נורמלית, ודי צפויה לילדה פעוטה שמוזמנת ליום הולדת.
קורה, קרה, ועוד יקרה - במשפחות הכי טובות, בת"א, חולון, ראשל"צ, חיפה, בת חפר וגם סיאטל (
).
אלו ילדים - ההתנהגות שלהם יכולה לפעמים להיות מאד בלתי צפויה... גם כשאנחנו בטוחים בטוחים בטוחים שהכל 100 אחוז בסדר!
"שריטה עמוקה... קשה... כואבת..." שאת עשית לבת שלך?...
בהקשר לזה שלא באה לה טוב היום הולדת בג'ימבורי מסיבות כאלו ואחרות (שנראה לי שאף אחת מהן לא קשורה ישירות אלייך ולשריטות המדממות שאת עושה לה...)??
טוב... ממש נראה לי שלא הבנתי כלום.
אשמח באמת להסבר...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il