רכושנות??? - הריון ולידה

תודה על הברכות!

גיל 3.5, וגם גיל 4 הוא עדיין גיל שלא בטוח שקיימת בו בשלות רגשית מספיקה כדי לדעת לחלוק ולשתף במשחק חברתי. אלו גילאים שבהם עדיין שולטים אגוצנטריות ורכושנות - כחלק טבעי ונורמלי לגמרי של תהליכים התפתחותיים. ילדים עדיין קשורים בקשר רגשי עמוק לצעצועים ולמשחקים שלהם, ולא כל כך פנויים (רגשית) לשחק בשיתוף פעולה תוך ויתור הדדי.
אני מציעה 2 דברים:
הדבר הראשון - לנסות לראות כיצד זה קורה דווקא כן בטריטוריה שלו. להזמין חבר טוב (מהגן...) לאחרה"צ, ובהחלטה משותפת שלך עם רועי, להחליט אלו משחקים/צעצועים להעלים בזמן שהחבר נמצא, כי הם עלולים להוות "סלע מריבה" קשה מידי. אלו יכולים להיות צעצועים/משחקים שהם: שבירים, יקרים במיוחד לילד, משחקים שקשה בהם להתחלק בין 2 ילדים או משחקים שבהם הילד שלך או האורח תמיד יפסידו. השיקול אם ואיך "להעלים" משחק "בעייתי" שכזה, הוא שיקול שלך, בשיתוף עם רועי.
הדבר השני - פחות להתערב. כשאנו מפעילים את סמכותנו כמבוגרים במשחק בין ילדים, אנו בכך לא מאפשרים לתהליכים רגשיים להבשיל בקצב שלהם ולכן בטווח הארוך יותר - אנו עלולים בסופו של דבר ליצור אצל ילדנו רתיעה מכל קשר חברתי שהוא (כי אנו, בעקיפין, מעודדים את תלותו של הילד בנו - בהתערבותנו). אני מציעה לקחת את זה בחשבון לפני ההחלטה אם להתערב בכל צורה שהיא במשחק בין ילדים.
...... ואם מחליטים כן להתערב, חשוב לעשות זאת בצורה בונה: חשוב לא להתפתות להתערב באופן מיידי, אלא ראשית לשקול אם בכלל מוצדק להכנס ליחסים בין הילדים. התערבות בונה לא מפסיקה את הריב "בכל מחיר" אלא מתייחסת לעקרונות האינטראקציה החברתית: לנסות לעודד ילד לומר מה הוא רוצה במילים, להציע פתרון כמו יצירת תור, לשקף זוית ראייה נוספת ("אני מבינה שאתה רוצה עכשיו לשחק עם באטמן, אבל גם רועי רוצה אותו וקשה לו לוותר עליו. אולי אחר כך יהיה מוכן להיפרד ממנו קצת"). להתערבות יותר תקיפה יש מקום אך ורק במקרה ששני הילדים נפגעים בצורה קשה או כשפורצת אלימות שהילדים לא משתלטים עליה בעצמם.
במקרה בו ילד מבקש ללכת הביתה ניתן לומר לו: "אני סומכת על שניכם שתסתדרו, אתם יודעים להיות חברים טובים ומתחשבים, ורק מקודם בניתם ביחד כל כך יפה בלגו"...



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il