דיכאון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שמש,

    מעדיפה לא להחשף

    יש לי שני ילדים מקסימים, בעברי הרחוק לפני שהילדים נולדו הייתי מטופלת פסיכיאטרית כולל אישפוזים ובלאגן שלם, הבאתי את הילדים רק אחרי שנה של יציבות, והיציבות נשמרה למעט נפילות קלות (הרבה פחות מהצפוי)

    הבעיה עכשיו היא שאני שוקעת לדיכאון, המצב הכלכלי שלנו חרא, וכל מיני בעיות אחרות, ואני מתחילה לשקוע, אין לי סבלנות לילדים, אין לי כוח לעשות כלום, אז נכון אני עושה, עדיין יש ארוחות ובית נקי וכו' אבל איבדתי את השמחה בילדים, את הסיפוק בחיים, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי, הפסיכולוגית מכירה אותי מהתקופות היותר גרועות אז היא אומרת לי עכשיו שלכל אמא יש את החלקים האלה, לפעמים יותר לפעמים פחות, ואני לא חושבת שזה כך, אבל היא המקצועית פה, אני בבעיה מבחינת כדורים, אני אלרגית לרוב הסוגים אז זה סיפור סתם להתחיל כדורים נגד דיכאון, אבל אני ממש פוחדת, אני לא יודעת מה לעשות.

    לסמוך עליה? להתייעץ עם מישהו אחר? להתעקש על כדורים? מה?

    תודה רבה מראש
11 תגובות
עמוד 1
  • היי ,
    ראשית - זה בסדר גמור לא להחשף.
    שנית - אני תמיד בעד לסמוך על מי שמכירה אותך במשך שנים, ואת נפגשת איתה על בסיס קבוע.
    בשביל זה היא נמצאת, ואם את לא סומכת על דעתה, זה קצת בעייתי...
    אם אני מבינה נכון את מה שאת שואלת, את מתלבטת האם מצבך כרגע מצריך כדורים, או שניתן להסתפק בפגישות השבועיות עם הפסיכולוגית? הבנתי נכון?...
    תראי, מבחינת מה שאת כותבת על הכדורים: אני לא יכולה להמליץ באופן חד משמעי.
    אני עושה את זה (ממליצה או לא ממליצה) רק במקרים בהם אני מכירה אישית את המטופל/ת, מכירה את ההיסטוריה הרפואית, הנפשית ואת היסטוריית נטילת הכדורים/תכשירים אחרים לויסות מצב רוח ומיתון דיכאון.
    בכל מקרה אחר, יהיה זה רק בלתי אחראי לתת עצה כזו או אחרת מעל דפי פורום אינטרנטי, מבלי להכיר היכרות אישית.
    לגבי אלרגיה ל"רוב הסוגים" - אני מבינה שזה יכול להיות קשה מעט למצוא את הכדור המתאים, אבל צריך להבין שקיים מגוון גדול מאד של תרופות שנמצאות בשימוש, ואני כמעט ולא מכירה מקרים שבהם יש אדם שאלרגי לכל המגוון...
    וגם אם כן, אם את מטופלת פסיכיאטרית (לפחות בעברך) את בוודאי מכירה שיטות ודרכים אחרות שעוזרות במקרים של דיכאון קליני קשה, ששום טיפול אחר לא נמצא אפקטיבי בו. הכתובת הנכונה להתייעצות לגבי טיפול תרופתי או אחר מתאים היא רק פסיכיאטר. רק הוא יכול להתאים כדור/טיפול מתאים אישית לך, ורק הוא יכול לקחת אחריות על התקדמות הטיפול תוך התחשבות באלרגיות, תופעות לוואי וכד'.
    דבר נוסף - בהיותך מכירה את עצמך גם מתקופות קשות ורעות יותר (מבחינת המחלה), אני חושבת שרק את יכולה לומר על עצמך מתי המצב שלך הוא קשה בצורה כזו שצריך התערבות חיצונית, ומתי המצב יותר מתון וניתן לפתרון גם ללא התערבות כזו.
    סמכי על עצמך, ואם את מרגישה שקשה לך מאד ואת זקוקה להתערבות נוספת, אל תהססי לפנות לאן שצריך.
    אשמח להמשיך לייעץ, גם במייל פרטי: [email protected]

    תרגישי טוב, שמרי על עצמך

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • תודה

    אבל התבלבלתי קצת,
    כתבת ש:"אני תמיד בעד לסמוך על מי שמכירה אותך במשך שנים, ואת נפגשת איתה על בסיס קבוע."
    מצד שני כתבת ש: "בהיותך מכירה את עצמך גם מתקופות קשות ורעות יותר (מבחינת המחלה), אני חושבת שרק את יכולה לומר על עצמך מתי המצב שלך הוא קשה בצורה כזו שצריך התערבות חיצונית, ומתי המצב יותר מתון וניתן לפתרון גם ללא התערבות כזו."

    וזו בדיוק ההתלבטות שלי, לסמוך עליה או על ההרגשה שלי???

    אני סומכת עליה, היא מכירה אותי מעל 6 שנים, עשיתי איתה דרך מדהימה, רק שיש לי יותר מידי מה לסכן.

    ודיוק קטן, אין לי מחלה יש לי הפרעה, קוראים לזה הפרעת זהות דיסוציאטיבית, אם שמעת על זה

    שוב תודה
  • היי,
    אני יכולה להבין את הבלבול אבל חושבת שאין סתירה בין 2 הציטוטים שלי שהבאת .
    זה בהחלט יכול (וצריך) ללכת ביחד: מצד אחד, לסמוך ולתת אמון מלא במי שמטפל בך, מצד שני - לסמוך ולתת אמון מלא ברגשותייך ובהבנתך שלך את מצבך.
    כאשת מקצוע שעוסקת בתחום הפסיכיאטרי, אני נוטה (מתוך שיקול מקצועי נקי) לתת אמון מלא במטופלים שלי, בהרגשתם ובהבנתם שלהם את מצבם והאם הם בהתדרדרות או דווקא בתקופה חזקה יותר. אני מאמינה שזו הדרך הנכונה, ולעתים רחוקות בלבד אני מוצאת את עצמי מתערבת בדיעה שונה (או סותרת) את דעתו של המטופל לגבי עצמו.
    אני מקווה ומאמינה, שכל איש מקצוע רציני נוטה לנהוג באותה הדרך.
    אחרי ככלות הכל - אדם מכיר את עצמו טוב יותר מכולם.
    כמובן שכל הנאמר לעיל אמור לגבי אנשים ששיקול דעתם, חיבור למציאות והבחנה בין טוב לרע - נמצא ברמה תקינה אצלם. כל מקרה אחר, המוגדר "פסיכוטי" הוא בוודאי מקרה המצריך התייחסות אחרת מצד אנשי המקצוע.
    לכן - לכאן או לכאן, אני מעודדת אותך לסמוך על תחושותייך מתוך מתן אמון בעצמך ובמה שאת מרגישה - הכי נכון הוא...
    לגבי הפרעת זהות דיסוציאטיבית - צר לי לשמוע... אני מניחה שלא קל לך...
    מותר שאלה קטנה?... את ptsd? את כמובן יכולה לא לענות...
    תרגישי טוב!


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • תודה על התשובה וההסברים

    אני אנסה לחשוב ולהרגיש עוד קצת ונראה מה יהיה...

    ברור שגם פוסט טראומה, אני כמעט בטוחה שכל המאובחנים כMPD הם גם PTSD.
    זו הרי הסיבה להפרעה הזו

    וממש אין לי בעיה לענות, גם בחיים הרגילים ובמיוחד פה שהכול חסוי
  • תודה על הכנות.
    תיקון קטן: לא כל המאובחנים כ - (DID (dissociative identity disorder הם נפגעי פוסט טראומה, ויש עוד סיבות להפרעה - אם כי חוויה טראומטית קשה נמצאה בין הסיבות המובילות.
    האם את DID או MPD (כפי שכתבת באנגלית)?
    יש הבדל בין השתיים, וזו שאת נקבת בשמה היא נדירה הרבה הרבה יותר...
    ושוב, תודה על הפתיחות. ברגע שזה ירגיש לך לא נוח - אנא הפסיקי. אבין לגמרי.


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • אני MPD
    היינו מעל 30 ועכשיו נשארנו 5.

  • אני מקווה שאת מטופלת כראוי, מאוזנת ונמצאת בשלב בו את מרגישה שליטה על מה שקורה לך.

    ההפרעה היא בכלל לא קלה ויש סביבה הרבה עומס רגשי ומתח.
    אני מאד יכולה להבין את המקום הקונפליקטואלי בו את נמצאת כרגע, וממש מקווה עבורך שהקונפליקט ייפתר בקרוב, כפי שאת רואה לנכון שהפתרון הוא הנכון ביותר עבורך.
    כן... זו הפרעה נדירה, לא רק בארץ, אלא בעולם - יחסית לכמות האוכלוסיה.
    ואת צודקת - רובם ככולם של המקרים המדווחים של MPD קשורים להתעללות טראומטית בילדות .
    צר לי בשבילך...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • תודה

    אני מאוזנת, ומנהלת חיים תקינים לגמרי

    כן, זה דיי נדיר, תמיד הפסיכיאטרים ושאר אנשי הטיפול היו סקרנים, אבל אני מכירה עוד כמה בארץ, והיתה גם מישהי שנחשפה לפני כמה חודשים בערוץ 10.

    החלטתי לנסות להשקיע קצת זמן בעצמי ולראות אם זה עוזר אם לא אז אפנה לחפש את עזרת הכדורים...

  • בהצלחה!
    אני מאמינה בכל ליבי שהגעת למה שהכי מתאים לך.

    אני לא מכירה את הכתבה שהייתה בערוץ 10... תוכלי לשים פה קישור?...
    תודה מראש, תרגישי רק טוב!!!

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • הנה הקישור
    הנערה בעלת שלושים הזהויות

    תוכלי לכתוב אחרי שראית מה חשבת?
  • ערב טוב ,
    כן, אני יכולה לכתוב אחרי מה שראיתי, מה אני חושבת.
    קודם כל - אני מכירה את הסיפור של יובל שטרית.
    יובל היא בעלת האישיות המרובה הכי מפורסמת בישראל, וסיפורה נחשף בכתבי עת מקצועיים מדעיים בארץ ובעולם.
    לא ידעתי על החשיפה שלה גם באמנון לוי, ואני שמחה שראיתי.
    יותר מהכל, אני חושבת שהסרט הזה משמח מבחינת היותו כה נגיש וכה חושף - הכי הרבה תודות לאישיותה המיוחדת של יובל.
    אני חושבת שקיימת סטיגמה איומה, פחד, רתיעה, שנאה - מאוכלוסיית מתמודדי הנפש בכלל.
    הסרט הזה עושה שירות חשוב חשוב חשוב חשוב חשוב חשובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!
    בחשיפת ההפרעה והגורמים לה, ובקירוב אנשים שאינם מתמודדי נפש לעולמם המסויט, הסובל והסגור של המתמודדים.
    בכך גדולתו של הסרט.
    אני מאחלת לך כל טוב והמשך חיים שלוים וטובים עד כמה שאת יכולה.
    אם את צריכה משהו נוסף או סתם... את יודעת איך למצוא אותי...


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה