הכנה לפני נסיעה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שרון שלום,

    כמו שסיפרתי כאן בעבר, בעוד כשבוע וחצי אני ובעלי נוסעים לארה"ב למשך כעשרה ימים, והבנים שלי נשארים בבית יחד עם בת דודה של בעלי (שהיא מקסימה ונהדרת והילדים מאוד אוהבים אותה).
    כרגע אני מנסה להכין אותם נפשית לקראת הפרידה הארוכה ורוצה לעשות את הדבר הנכון ביותר עבורם.
    יהודה ילד מאוד חכם וגם שכלי מאוד, הוא זוכר שאבא נסע לאמריקה לכמה ימים ואז חזר ואפילו הביא לו מתנה ולכן מבחינתו זה בסדר גמור שאני אסע עכשיו גם כן (כמובן, בתנאי שאני אביא לו מתנה) הוא מאוד רגוע לגבי מי שישאר איתו והכל בסדר מבחינתו, הוא מדבר על זה חופשי שאבא ואמא נוסעים ואין לו בעיה עם זה.
    אבל חיים הוא ילד מאוד מאוד רגיש ומאוד מאוד קשור אלי, הוא לפעמים יכול אחרי צהרים שלם רק לשבת על הברכיים שלי ולהתפנק (מה שלא תמיד מוצא חן בעיני שושי), בלילה הוא צמיד רוצה רק אותי, הוא מחבק ומנשק אותי המון, אבל הוא כמעט ולא מסוגל להפרד ממני, הוא מסוגל לעמוד מחוץ לדלת של חדר השינה כשאני מתלבשת ולבכות עד שאני אצא.
    כאשר אני מנסה לדבר איתו על כך שאבא ואמא נוסעים והוא נשאר פה עם אסתי ואמא תביא לו מתנה גדולה והוא כמובן יהיה ילד טוב ויש הפתעות למי שמתנהג טוב הוא ישר אומר לי "אבל אני בא איתכם" ופורץ בבכי כשאני אומרת לו שהוא נשאר פה בבית יחד עם יהודה.
    מה אני עוד יכולה לעשות ע"מ שהוא יקבל את העובדה שאני נוסעת ויפנים את זה שהוא נשאר פה בארץ?
    אנא עזרי לי כי זה פשוט כואב לי לשמוע כל פעם את האכזבה שלו על כך שאני עומדת להעלם לו לכמה ימים.

    מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!
2 תגובות
עמוד 1

  • היי מירי,
    אין ספק, שנסיעת ההורים לחו"ל מעמידה את הילדים בפני אתגר לא פשוט. מבחינתם (וחיים מייצג זאת היטב...) השאלה הראשונה היא: "למה הם רוצים לנסוע בלעדינו?" לילדים קשה להבין שיתכן שיש להורים מטרות אחרות/נוספות (כמו: שהם זקוקים למנוחה מהם, שהם זקוקים לחיזוק הקשר הזוגי, או שהנסיעה פשוט לא מתאימה לילדים) לנסיעה. זה אינו תואם את זוית הראייה האגוצנטרית שלהם. כמו כן, המוג "חוץ לארץ" הוא מושג מופשט - וקצת קשה להבנה - במיוחד לקטנטנים. איפה נמצא המקום שקוראים לו: "חוץ לארץ"? מה יש שם, שאין פה?
    גם מושגי הזמן שלהם מקשים על הבנת משך ההיעדרות: מה פירוש "שבוע"? "עשרה ימים"? וגם שאלות כמו: "האם אסתדר בהיעדרם?" ושאלה נוספת, שכנראה נראית לנו כלא רלוונטית (אך היא רלוונטית מאד!): "האם הם ירצו לחזור?" אולי הם יהנו עד כדי כך, שלא ירצו לשוב? שאלה מטרידה נוספת היא: "ואם יקרה להם משהו שם, במרחקים?"
    בהתמודדות עם נושא הנסיעה, אני חושבת שיש לתת מקום (והתייחסות) לכל הנקודות שהועלו. לילדים קטנים יש להסביר מדוע הם לא נוסעים (ולא לתת הסבר כמו: "לנוח מכם" - ילדים מפרשים "בריחה" מהם כדחייה - מה שמקשה עוד יותר את ההתמודדות): זה טיול קשה, לא הכל יהיה מובן/מעניין לילדים, פעמים יהיו כל מיני פעילויות שיחייבו שינה לא מסודרת, יהיו הרבה פגישות עם אנשים חדשים, שהם לא מכירים, וכד'.
    את המושג "חוץ לארץ" אפשר להפוך למובן יותר על ידי הצגת תמונות של המקום או סרטי וידאו. אפשר להיעזר גם במפה או בגלובוס, אך ילדים קטנים בגילו של חיים עדיין מתקשים להבין את הייצוג של מרחקים ומיקומם על גבי המפה.
    כדי להמחיש את הזמן, ניתן לארגן לוח קטן, פנקס - שבו רשומים הימים. ניתן לכתוב את מיקום ההורים בכל יום (ומעשיכם), ואפילו להדביק תמונה או תצלום של המקום. חיים יוכל לתלוש דף רלוונטי לכל יום (או למחוק אותו), ולקבל תמונה באשר לזמן שעבר מאז הנסיעה, ולזמן שנותר עד השיבה הביתה.
    ועוד טיפ, שאני אישית עשיתי בזמן נסיעתנו (בעלי ואני) לשבועיים לחו"ל לפני כשנה:
    הכנתי "מכתבים" לכל יום, ונתתי לגננת בגן של הקטן שלי. ביום הראשון כתבתי שעלינו על מטוס למדריד, ואנו בטיסה. ביום השני כתבתי שאנו מטיילים במדריד, שהיא עיר בארץ ושמה ספרד... ביום החמישי כתבתי שעלינו שוב על טיסה, פנימית הפעם - ממדריד לולנסיה, שהיא עיר נוספת בספרד...
    וכך הלאה וכך הלאה... עד היום האחרון, בו סיפרתי שאנו במטוס, בדרך חזרה לישראל.
    הגננת הקריאה בכל יום במפגש את המכתב היומי שלי, וזה עזר מאד לבני להתמודד עם הריחוק - שהרי הנוכחות היומיומית שלי - הייתה מיוצגת בגן (דרך המכתבים...)
    ולבסוף... הכנת הילדים לנסיעת ההורים יכולה לכלול גם ספרים שעוסקים בנושא זה. ספרים המתאימים לילדים בגיל הגן ועוסקים בנושא הם: "השפן הורוד"/תרצה ולד, כנרת, 1990 ו - "שתי נמלים נוסעות לאוסטרליה"/ג'קי ניביש, מסדה, 1989.

    מקווה שסייעתי

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • מירי


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה