היי מירי,
אין ספק, שנסיעת ההורים לחו"ל מעמידה את הילדים בפני אתגר לא פשוט. מבחינתם (וחיים מייצג זאת היטב...) השאלה הראשונה היא: "למה הם רוצים לנסוע בלעדינו?" לילדים קשה להבין שיתכן שיש להורים מטרות אחרות/נוספות (כמו: שהם זקוקים למנוחה מהם, שהם זקוקים לחיזוק הקשר הזוגי, או שהנסיעה פשוט לא מתאימה לילדים) לנסיעה. זה אינו תואם את זוית הראייה האגוצנטרית שלהם. כמו כן, המוג "חוץ לארץ" הוא מושג מופשט - וקצת קשה להבנה - במיוחד לקטנטנים. איפה נמצא המקום שקוראים לו: "חוץ לארץ"? מה יש שם, שאין פה?
גם מושגי הזמן שלהם מקשים על הבנת משך ההיעדרות: מה פירוש "שבוע"? "עשרה ימים"? וגם שאלות כמו: "האם אסתדר בהיעדרם?" ושאלה נוספת, שכנראה נראית לנו כלא רלוונטית (אך היא רלוונטית מאד!): "האם הם ירצו לחזור?" אולי הם יהנו עד כדי כך, שלא ירצו לשוב? שאלה מטרידה נוספת היא: "ואם יקרה להם משהו שם, במרחקים?"
בהתמודדות עם נושא הנסיעה, אני חושבת שיש לתת מקום (והתייחסות) לכל הנקודות שהועלו. לילדים קטנים יש להסביר מדוע הם לא נוסעים (ולא לתת הסבר כמו: "לנוח מכם" - ילדים מפרשים "בריחה" מהם כדחייה - מה שמקשה עוד יותר את ההתמודדות): זה טיול קשה, לא הכל יהיה מובן/מעניין לילדים, פעמים יהיו כל מיני פעילויות שיחייבו שינה לא מסודרת, יהיו הרבה פגישות עם אנשים חדשים, שהם לא מכירים, וכד'.
את המושג "חוץ לארץ" אפשר להפוך למובן יותר על ידי הצגת תמונות של המקום או סרטי וידאו. אפשר להיעזר גם במפה או בגלובוס, אך ילדים קטנים בגילו של חיים עדיין מתקשים להבין את הייצוג של מרחקים ומיקומם על גבי המפה.
כדי להמחיש את הזמן, ניתן לארגן לוח קטן, פנקס - שבו רשומים הימים. ניתן לכתוב את מיקום ההורים בכל יום (ומעשיכם), ואפילו להדביק תמונה או תצלום של המקום. חיים יוכל לתלוש דף רלוונטי לכל יום (או למחוק אותו), ולקבל תמונה באשר לזמן שעבר מאז הנסיעה, ולזמן שנותר עד השיבה הביתה.
ועוד טיפ, שאני אישית עשיתי בזמן נסיעתנו (בעלי ואני) לשבועיים לחו"ל לפני כשנה:
הכנתי "מכתבים" לכל יום, ונתתי לגננת בגן של הקטן שלי. ביום הראשון כתבתי שעלינו על מטוס למדריד, ואנו בטיסה. ביום השני כתבתי שאנו מטיילים במדריד, שהיא עיר בארץ ושמה ספרד... ביום החמישי כתבתי שעלינו שוב על טיסה, פנימית הפעם - ממדריד לולנסיה, שהיא עיר נוספת בספרד...
וכך הלאה וכך הלאה... עד היום האחרון, בו סיפרתי שאנו במטוס, בדרך חזרה לישראל.
הגננת הקריאה בכל יום במפגש את המכתב היומי שלי, וזה עזר מאד לבני להתמודד עם הריחוק - שהרי הנוכחות היומיומית שלי - הייתה מיוצגת בגן (דרך המכתבים...)
ולבסוף... הכנת הילדים לנסיעת ההורים יכולה לכלול גם ספרים שעוסקים בנושא זה. ספרים המתאימים לילדים בגיל הגן ועוסקים בנושא הם: "השפן הורוד"/תרצה ולד, כנרת, 1990 ו - "שתי נמלים נוסעות לאוסטרליה"/ג'קי ניביש, מסדה, 1989.
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il