היי יפית
,
את צודקת שאת לא רוצה שהיא תחיה בפחד...
אבל ככל שהקטנים שלנו גדלים - כך הם יותר חשופים לעולם שלנו - שיכול גם להיות מפחיד לפעמים...
ורעידת אדמה היא באמת אחד הפחדים. את לא חוששת (איפשהו, בירכתי המוח) מרעידת אדמה?...
אני כן... קצת.
וזה טוב שתירגלו אותם, בדיוק כמו שזה טוב שמתרגלים לעתים ירידה למקלטים או כניסה למרחבים מוגנים, וחבישת ערכות מגן... כל אלו הם חלק מהחיים - בצירוף לתפילה מתמדת שלעולם לא ניאלץ ליישם את התרגולות.
פעמים רבות מה שקורה לקטנים זה, שזה מפחיד אותם נורא.
שוב, לאו דווקא בגלל התרגולת עצמה, שכפי שכתבתי, היא חיונית וחשובה (בפרט כאן, בחיים באיזור הזה, המזרח התיכון) אלא בגלל שהקטנים לא עד הסוף מבינים מה משמעותו האמיתית של האיום, מה זה אומר המילים: "רעידת אדמה"? (בדיוק כמו שהם לא עד הסוף מבינים את משמעות המילה "מלחמה" או "התקפת טילים")
תהילה חוותה בתרגול סוג של איום.
אני חושבת שאין מצידה הבנה לעומק של המילים 'רעידת אדמה'.
וזה מפחיד יותר, כי:
א. הלא ידוע מפחיד פי כמה וכמה (וכמה) מהידוע.
ב. בדמיונה, כבר רצים סרטי אימה ובעתה שהיא, במנגנון "פיצוי" על החלקים הלא ידועים בתסריט ה"רעידת אדמה", כבר משלימה לה.
והתסריטים האלו מפחידים, הרבה הרבה יותר - מן המציאות עצמה.
אז מה עושים?
בוודאי לא מתחילים למלא את ראשה בפריטי מידע "ריאליסטיים" אם כי אפוקליפטיים משהו, על משמעותה האמיתית של "רעידת אדמה" (מישהו אמר "2012" <הסרט>?)
אני מציעה לקרב אותה באופן מבוקר יותר ודומה למציאות, עד כמה שניתן, למושג אפוף המסתורין הזה: רעידת אדמה.
ניתן להתחיל בהתבוננות (יחד איתך) בתמונות הממחישות את המושג: תזוזת סלעים ושכבות אדמה כחלק מתהליך דינמי טבעי לגמרי המתרחש בכדור הארץ, ויוצר בסופו של דבר, את תמונת הנוף שכולנו מכירים. (ניתן להיעזר באנציקלופדיה/אתרים הממחישים תהליכים גיאולוגיים שעוברים על הכדור שלנו).
מכאן - היא כבר תשאל את השאלות שלה, ואת תעני.
מטרתך היא לקרב אותה כמה שיותר, ובאופן כמה שפחות מאיים, להבנת המושג, ולהוריד ממנו את ההילה המסתורית והמאיימת שלוותה לתרגול.
ככל שהיא תבין יותר בתהליך הטבעי (שאגב, קורה כל הזמן. כדוה"א כל הזמן זז...), כך האיום יפחת והיא תפחד פחות.
זכרי זאת.
את מוזמנת לספר איך הולך.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il