שלום - הריון ולידה

שלום וברכה לך, אנונימית
חשוב לי לומר לך שראיתי השאלה שלך, היא בהחלט חשובה ואף מטרידה במעט.
את בהחלט ראויה לתשובה מושכלת, מפאת קוצר הזמן כעת אומר רק שאכן, לפעמים נראה לנו שעובר גבול דק מאד בין מגע "תמים" בין ילד למבוגר, למגע שאינו תמים ובעל פוטנציאל לנזק עבור הילד.
יש הגדרות מאד מפורשות בחוק הישראלי (ואף העולמי) ל"מהי התעללות מינית בילדים", ואני מצרפת לך דף מתוך האתר "בטיפולנט" שמדבר בדיוק על זה.
http://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/
בגדול, כפי שאת יכולה לראות, מדובר על פעולה שמטרתה היא סיפוק צורך מיני אצל המבוגר.

ארחיב בהמשך
יום טוב,

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שוב שלום,
אני קוראת בשנית את שאלתך, ועולה אצלי שאלה:
את מתארת חששות וחשדות שעולים אצלך, רק בהקשר לבני משפחתך וקרובים (חבר של אחותך, אחיך...). מה לגבי אנשים זרים כמו למשל בגינה הציבורית, בטיול בקניון, בימי הולדת שהם הולכים אליהם, ועוד הזדמנויות שבהם יכול להיות סוג של "מגע" בין ילדייך לאנשים אחרים?
תראי, בגדול - אני חושבת שחשש תמידי שכזה שמלווה את החיים, הוא משהו שלא קל לחיות איתו.
חשש שכזה יכול להביא לתגובות חרדתיות בכל הנוגע לילדים, וזה דבר שיכול להחוות (בחוויה האישית שלך) כמשהו מאד אינטנסיבי ושואב כוחות (זה כמו כל הזמן להתמודד התמודדות לא קלה עם החיים סביבך...).
כמו שבוודאי קראת בקישור ששמתי לך בתגובתי הקודמת, הגדרת ה"על" לתיאור התעללות מינית בילדים היא ההגדרה שנובעת ממטרת המעשה שעושה המבוגר בילד: לסיפוק מיני שלו עצמו. זה סוג של סטיה, א-נורמה (חברתית ואחרת), ומעשה שהוא אסור ע"פ חוק (במילים פשוטות: התגרות מינית והגעה לסיפוק מיני של מבוגר על ידי שימוש בילד, היא סטיה ואסורה על פי החוק.).

המרחק בין זה לבין ליטוף, חיבוק ונישוק של ילד, בין אם בראש, בפנים או בבטן - דברים שהם תמימים ונובעים מאהבת ילדים ומרצון לשחק איתם - המרחק הזה הוא גדול מאד.
ודווקא כאשר מדובר על בני משפ' וקרובים שרמת ההיכרות איתם היא יותר מאשר סתם זרים בגינה הציבורית, בג'ימבורי בקניון ובימי הולדת, הייתי אומרת שהחשש הוא פחות סביר (בכוונה אני אומרת "סביר" ולא "מוצדק", כי את ההצדקה לחששות שלך את קובעת לעצמך. אני יכולה לדבר רק על רמת הסבירות שחשש כזה הוא אמיתי...).
לכן, אני חוזרת לכך שיתכן ואת תעשי לעצמך ולילדייך רק טוב בכך שתבררי את מקורותיהם של החששות שלך, ואולי תלמדי למתן אותם ולחיות איתם קצת יותר בשלום.

מעבר להכל - רציתי לומר לך שכאימהות לילדים שהם עדיין צעירים (גם אני כזו), החששות בתוכנו חיים ובועטים, וזה נראה לי "בילט אין" עם תפקיד האימהות. לצערנו, העולם סביבנו אכן מזמן גם סכנות, לצד כל הטוב והשפע.
אין להתעלם מהסכנות, אך עם זאת, אין להשתעבד להן.
העולם מקסים ויפה, והיינו בהחלט רוצות לחשוב שכל מי שמעניק חיבוק ונשיקה לילדנו, עושה זאת כי הם באמת יצורים מקסימים ודורשי אהבה, והעולם פשוט מחזיר להם באהבת אין קץ...
הסוד הוא ללכת בשביל הביניים - עירנות, לצד אמון.



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

בכל ארוע אחר לא נתקלתי במגע כלשהו בילדים שלי
חתונות, ליל הסדר, ימי הולדת, קניונים, גינה ציבורית...אף פעם לא היה משהו מחשיד ואני תמיד באזור כי הם עוד קטנים (הגדול בן 5).
אני באמת שמחה שאחי אוהב אותם ומשחק איתם ואני רק לא רוצה שהם ירתעו ממנו.
תודה