היי אילנה,
בשעה טובה לקראת לידתך הצפויה
.
קודם כל, טוב שאת מודעת לכך שיכול להיות קושי. המשפט שכתבת: ..."אך כל זה טוב ויפה כשזה לא קבוע אצלך בבית" הוא משפט נכון ומציאותי.
לידת אח מהווה שינוי מאד משמעותי בחיי הילד/ה הגדול/ה, ומחייבת הכנה ותשומת לב מיוחדת לתגובות הילדה, גם בטווח המיידי שאחרי הלידה, וגם בטווח הארוך יותר, כשהתינוק מתחיל להיות עירני ומגיב יותר, ודורש התייחסות משפחתית רבה יותר.
אתייחס כרגע רק לטווח המיידי:
מאד נכון לא להציג את העומד לבוא כמו "לונה פארק" ענק, בו היא תהיה בעולם ורוד ומנצנץ של "אחות גדולה", ויהיה תינוק קטן וחייכן, שיגרגר ויהיה מתוק כל שעות היום והלילה.
מצד שני, אין צורך להציג את העומד לבוא כטרגדיה משפחתית של בכי בלתי פוסק וחוסר שעות שינה...
בין 2 הקצוות, ניתן בהחלט להציג עולם מציאותי בו יהיה תינוק שיהיה חסר אונים ותלוי באמא ואבא למילוי כל צרכיו, וזה יכול לפעמים לבוא קצת על חשבון פעילויות שהייתם רגילים לעשות ביחד - אבל את תשתדלי מאד שזה לא יפגע בפעילויות אלו (אולי רק ידחה אותן קצת).
ניתן לומר שהתינוק בתחילה לא ישן כל הלילה ויקום הרבה כדי לאכול או כי צריך להחליף לו טיטול, ולכן את (האמא, לא הילדה) תהיי קצת יותר עייפה מכרגיל (אבל זה יסתדר אחרי כמה חודשים).
ניתן לומר שמכיוון שהתינוק יהיה מאד תלוי באמא ובאבא למילוי כל צרכיו, והיא כבר יותר גדולה, היא תוכל לקבל יותר זכויות שמעידות על עצמאות (בגלל שהיא כבר גדולה ובוגרת), החל מהתלבשות לבד, ועד לעזרה עם התינוק.
ועוד דברים בסגנון זה.
ולבסוף, חשוב להבין:
אהבת אחים לא נוצרת מיד עם לידת תינוק, בדיוק כפי שאהבת הורים לא מופיעה בהכרח מיד כשהתינוק בא לעולם. אהבת אחים היא תהליך קשה, מורכב ולעתים ארוך. אין לצפות להתאהבות מיידית של הילדה הגדולה באחיה, ואין לשדר לה אכזבה אם התהליך לא מתרחש בזמן קצר. גם לאמירות שילדים מבטאים לפעמים כמו "אני שונאת את אח שלי" אין להגיב בהטפת מוסר "איך זה יכול להיות", או בהכחשה "אני יודעת שאת אוהבת אותו".
דווקא תגובות כמו: "את לא מוכרחה לאהוב את אח שלך", "לפעמים כל הילדים שונאים את האח שלהם" או "אני מבינה שמשהו מציק לך, בואי תגידי לי מה מרגיז אותך" - יעזרו לה יותר להתמודד עם הקושי.
... שאגב, לא בטוח בכלל שיופיע קושי כזה.
זה טוב שאת מנסה להתכונן, זה רק חיובי ויעזור לך בסופו של דבר. אבל צריך לקחת בחשבון גם מצב בו הכל יעבור בשלום, ולא יתגלו גילויי מצוקה כלשהם...
בסה"כ בתך כבר בת 5, ויתכן שדווקא הפער הזה של 5 שנים יעבוד לטובה ויסייע בידה להתגבר על רגשות שונים וקשיים שמלווים לידת אח, בגילאים צעירים יותר.
בכל מקרה, טוב להיות עם יד על הדופק ולחוש אותה ואת תגובותיה.
המשך בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il