שאלה על גמילת לילה - הריון ולידה

מירי, תודה על דברייך

בוודאי התבלבלת - הוא יהיה בן 4 ב - 18/2, ולא ב - 18/12... לא?...
בכל מקרה, מזל טוב ליום הולדתו הרביעי המתקרב בצעדי ענק...
כמה דברים בקשר לגמילת לילה:
אני לא מסכימה כל כך עם הקביעה ש"מגיל 4 הרטבת לילה היא כבר בעייתית".
ראשית, שלפוחית השתן גדלה עד גיל 6, אז מתייצב גודלה הסופי.בהתאם לעובדה פיזיולוגית זו - במרבית המקומות המתמחים בגמילה מהשתנת לילה, לא יתחילו לטפל בכך לפני גיל 5, או אפילו 6 (מחכים להתייצבות גודל השלפוחית). בהתאם לכך - גיל 4 הוא עדיין גיל מוקדם לתחילת טיפול.
נכון שרב הילדים אכן גמולים בגיל 4. אבל בהחלט לא כולם. יש בהחלט ילדים שזה לוקח להם קצת יותר זמן. טווח הנורמה הוא רחב מאד, והגיל הקובע צורך בתחילת טיפול הוא גיל מאוחר יותר מ - 4, למרות שזה יכול להיות לא נוח להורים, שכבר רוצים ש"הילד יהיה גמול סוף סוף".

עכשיו - מה קורה ביום? הוא גמול? לחלוטין? ובשנת הצהריים?
אם גמול במשך היום, מאיזה גיל את יכולה לומר שהתרחשה גמילה מלאה, ללא פיספוסים (הן בשעות העירות והן בזמן מנוחת צהריים)?

שאלה נוספת - איך הוא מגיב (רגשית) לאי הצלחתו להיגמל? איך הוא מתנהג כשהוא קם בבוקר רטוב וצריך להתקלח/להחליף בגדים/מצעים/לעשות כביסה, וכו'? הוא נראה לך כ'סובל' מכך או שזה עובר עליו יחסית באדישות (או בכל צורת תגובה אחרת)?
והאם עצם נסיעתך לארה"ב נראית כ'מלחיצה' אותו? הוא מדבר על כך? ("מה יהיה כשלא תהיי פה?" "מי יעזור לי להחליף בגדים בבוקר?", "היא ?<בת הדודה> תצחק עלי?" ועוד שאלות בסגנון זה, או שהוא לא מעלה כלל את הנושא?)

קריטריונים כמו סבל של הילד או המשפחה כתוצאה מבעית ההרטבה הלילית, או מתח בין הילד להורים (או בני משפ' אחרים), או סירוב של הילד לישון אצל משפ' או חברים, או דחייה חברתית כתוצאה מקשיי הגמילה - כל אלו הם קריטריונים שמצביעים על צורך בכל זאת לפנות לעזרה מקצועית, למרות שכביכול אין קריטריונים אובייקטיביים לטיפול - כפי שכתבתי לך בתחילת הדברים.

בכל זאת קיים עניין נסיעתך הקרובה, וצריך להיזהר שדווקא זה (הנסיעה שלך) לא יחווה כגורם המוסיף לחץ ומתח סביב עניין הגמילה כולו (ולחץ ומתח יכולים לעכב את התהליך, ולא להאיץ אותו).



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה על תשובתך.
הייתי אצל רופא הילדים שלי, כי לחיים היה חום ושאלתי אותו על כך.
הוא אמר לי את אותו הדבר שאת אומרת, שלפני גיל חמש- שש, אנחנו בכלל לא מתחילים לטפל בהרטבה כי מירב הסיכויים שהיא תחלוף הרבה קודם לכן.
בכל מקרה, החלטנו החלטה משותפת לאחר שיחה עם יהודה, שהטוב ביותר הוא לחזור ולהלביש טיטול בלילה, ולהמתין לתקופה חמה יותר אחרי פסח ואז לנסות שוב ולראות האם הוא מסוגל לעבור לילה שלם ללא הרטבה.
אשמח לחות דעתך בנידון.
לגבי שאלותיך:
ביום הוא גמול לחלוטין כולל בשנת צהרים, אני חושבת שלפחות שנה אחורה אם לא יותר מכך.
הוא בכלל לא מתרגש מכך שהוא קם רטוב, קצת לא נעים לא שהוא צריך להתקלח אבל אין לו שום בעיה להמשיך להסתובב עם הבגדים הרטובים עד שאני מתםנה לרחוץ אותו, הוא אכן אדיש מאוד לכך.
אין לו שום בעיה שמישהו אחר יחליף לר, הוא היה בשבת אצל אמא שלי ואחיות שלי הקטנות טיפלו בו והוא ממש לא התרגש, מה שכן הפריע לו זה שהחברים יצחקו עליו שהוא הולך עם טיטול בלילה ואמרתי לו שהם לא חייבים לדעת ובטוח שיש לו עוד חברים שיש להם עוד טיטול בלילה והם לא מספרים, כל אחד מחליט ביחד עם אבא ואמא שלו מה טוב בשבילו.
מאחר ואני מאוד סומכת על רופא הילדים שלי, אני מקוה שהגעתי למסקנה הנכונה ושבאמת אני עושה מה שטוב לילד.
תודה על הכל!

מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!

מירי ,
אני חושבת שהרעיון לחכות לעונה חמימה יותר הוא טוב!
בין כה וכה בעונה הזו הלילות מאד קרים, ויכולה להיות לכך השפעה כלשהי על היכולת להתאפק בלילה.
לגבי הטיטול בלילה: כן, זה בהחלט רעיון. כמו שכתבת, ובחוכמה רבה - שיתפת את יהודה בהחלטה, וקיימת התייעצות משותפת יחד איתו. זו הדרך הנכונה ביותר, ונראה לי אף נכון מאד להקשיב לחששות שהוא מעלה ("חברים יצחקו עלי...") ולהשיב לו על חששות אלו בתשובות הגיוניות ומציאותיות כפי שהשבת.
אני מחזקת אותך, וחושבת שלאחר מחשבה ועיסוק שלך בנושא - את עושה את הדבר הנכון ביותר עבור יהודה ועבור כל הנוגעים בדבר (את עצמך לקראת נסיעתך לארה"ב, בת הדודה שתשמור עליו...)
המון בהצלחה, ושיהיה שבוע מצויין ונפלא!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il