היי רינת וברוכים הבאים לארץ!! יופי לשמוע שאתם כבר כאן...!
תראי, כבר כתבתי לך בעבר לא פעם אחת לגבי עניין הנשיכות של ניתאי. אני מניחה שהדברים היו מקבילים לכל עניין המעבר שלכם לארץ, ושאולי הרגשת פחות בנוח לערב גורם טיפולי בארץ רחוקה.
כעת, כשאתם בארץ, יתכן שיש יותר מקום לבקש (ולקבל) התערבות יותר ממוקדת לעניין הנשיכות.
אני מניחה שאת מבינה שמכאן, מהפורום - דרך האינטרנט - אפשרויות הסיוע שאני יכולה להגיש, הן די מצומצמות ומוגבלות.
בגיל 2-3 שנים הילדים הנושכים הם ילדים שעדיין לא מדברים ולא מצליחים לבטא עצמם וליצור קשר בדרך אחרת - אני מבינה ממך שסיבה זו לא מתאימה לניתאי, שכבר מדבר ומתבטא.
סיבה נוספת - המסר שאסור לנשוך לא הועבר באופן חד משמעי (למשל, כשההורים מאפשרים לילד לנשוך אותם בבית).
סיבה שלישית - ילדים שיש להם רווח משני מהנשיכות (לומדים לשלוט בסביבה וזוכים בויתורים, "העיקר שלא ינשכו").
ילדים כועסים, מתוסכלים או מפוחדים שעלולים לבטא רגשותיהם ע"י נשיכה,
או:
ילדים שסובלים מחסך בגרויים רגשיים וגופניים.
במקרה כזה, של נשיכות חוזרות ונשנות, יש לנסות ולהעריך איזה מהגורמים הנ"ל עשוי להסביר את ההתנהגות, ולפעול לפיו.
את זה עושים בעזרת גורם מקצועי - למשל, הפסיכולוג ההתפתחותי/החינוכי המלווה את הגן. זה ינסה לערוך תצפיות כדי לבדוק באילו מצבים הילד נושך. יש ילדים שנושכים כשהם חשים מותקפים, כשלועגים להם, כשלוקחים מהם משהו, כדי להפסיק אלימות של ילד אחר כלפיהם, כשהם חשים חסרי אונים או אפילו כדרך להגן על ילד אחר שמותקף או כדי לנסות ליצור קשר...
נראה לי שבנקודה זו - תצפיות של איש מקצוע הן קריטיות להמשך ההתמודדות עם הבעיה, ולהצלחת ההתערבות שתוביל בסופו של דבר לפתרון העניין.
בהצלחה רבה, שוב - ברוכים הבאים,
ושבת שלום ומנוחה.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il