עזרה ושיתוף :( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שרון,
    זקוקה לעזרתך אני כבר ממש מיואשת ואובדת עצות....
    נראה לי שרועיקי שלי ממש מתוסכל או שפשוט משהו לא בסדר, אני כבר לא יודעת מה לחשוב ואיפה אני יכולה לבדוק את הדברים האלו ואת כל הספקות שמתעוררים בי.

    אתחיל בזה שאני כבר כמעט חודשיים אחרי הלידה של עידו, אהבת חיי השנייה
3 תגובות
עמוד 1
  • מורן היי ,
    מזל טוב ענק להולדת עידו! מקווה שהלידה עברה בקלות עד כמה שניתן, ושעידו מקסים אותך בעצם היותו... (כדרכם המופלאה של תינוקות בני חודש וקצת...)
    ראשית, אתייחס לשונות בין החויה שלך בבית, לחויית הצוות בגן.
    זה דבר שבהחלט יכול לקרות, ומעיד - למרבה השמחה - דווקא על כך שרועי מרגיש כנראה "חופשי" יותר בביטוייו הרגשיים בבית, מאשר בגן.
    כן, זה הרבה יותר קשה לך - ואני מבינה את זה - אבל ניתן להתנחם לפחות בעובדה שבמסגרת הגן הוא מסוגל 'לאסוף את עצמו' ולנהוג בצורה מותאמת.
    עכשיו, לגבי ההתנהגות בבית:
    נראה שרועי מנסה לאתגר את הגבולות שניסיתם להקנות לו, והוא 'תפס טרמפ' על תקופת הולדת אחיו.
    אני דווקא חושבת שהתעלמות במקרה הזה היא לא רק לא יעילה, אלא אף גורמת לנזק, בשל האיפשור לרועי לנהוג בצורה שהיא אסורה ופוגעת, ובסופו של דבר עלולה גם לפגוע בו עצמו.
    תראי, יש כן מקום לאפשר לו מידה של וכחנות וסירוב - בתנאי שזה הולך לכיוון של 'משא ומתן' ביניכם. זה חלק מלתת לו מקום, ולהתחשב בדעתו בתוך המערך המשפחתי.
    אבל קללות, נאצות, מכות ובכלל אלימות (זריקת חפצים) - זה אסור. ואלו הגבולות שבהם הוא מאתגר אותך כעת.
    לקללות המופנות כלפי מבוגרים נוסף מימד של קבלת סמכות המבוגר, והיא (הקללה) דורשת התייחסות גם במימד זה. המסר המועבר צריך להיות: "אני לא מרשה לך לדבר אלי (או אל אביו) כך, ובוא תסביר לי מדוע אתה כועס".

    לגבי מכות ואלימות פיזית:
    חד משמעית - אסור. כאשר את "מתהלכת על ביצים" רק כדי שרועי יהיה שקט, את לא בולמת את תוקפנותו, ואומר אף יותר מכך - את מעודדת אותה. כי הוא זורק, בועט, מקלל - ואת נכנעת לו, הוא קיבל את מה שרצה.
    ומה זה, אם לא חיזוק חיובי נקי להתנהגותו התוקפנית?...
    כך הסיכוי שהוא יפרד מהתנהגויות אלו רק הולך ופוחת מיום ליום...

    מורן, אם את נגד אלימות כפי שכתבת לי בסוף דברייך - עלייך לנהוג בתקיפות רבה יותר כעת. את אכן נהגת כלפיו בתגובתך, בתוקפנות, אך יתכן וזה דווקא לימד אותו שהוא חצה גבול שאין לחצות אותו.
    הייתי יוזמת איתו שיחה ומתעניינת לדעת מה הוא חושב/מרגיש על מה שקרה ביניכם. הייתי לוקחת את השיחה לכיוון בו הייתי מבהירה לו שמאד נפגעתי מהתנהגותו, וזה הביא אותי לתגובה שלא רציתי בה, ואני מתנצלת עליה.
    עם זאת, יש להבהיר לו שכל התנהגות כזו תביא לתגובה כלשהי - צריך שיבין שתוקפנותו אינה משתלמת, ושאינך מתכוונת לתת לו 'זכויות יתר' מפני שאת נבהלת מהתפרצויותיו ולא רוצה 'להתעסק' איתו.

    מקווה שעזרתי מעט,


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • הי שרון,
    תודה רבה רבה על תגובתך!!
  • היי מורן,
    אין בעד מה,
    ובשמחה רבה.

    המשך הצלחה ושבת שלום ומנוחה

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה