מריבות בין תאומות - הריון ולידה

היי יפית ,
איזה מתוקות הן נשמעות...
רק הבהרה קטנה: התאומה ה"קטנה" יותר מתמודדת - על ידי בכי, מול אחותה. בכי הוא צורת התמודדות, ואני לא ממש מבינה למה התכוונת כשכתבת: "האם לתת לתאומה הקטנה להתמודד ולא רק לבכות".
לשאלתך,
התערבות במריבות ילדים בכלל, צריכה לצאת מתוך נקודת הנחה, שאנו לא יכולים תמיד להיות אובייקטיבים. הסבר: לעתים קרובות הורים טועים במה ש'נראה על פני השטח', ובעצם מה שרואים כעת הוא השתלשלות של דברים שאירעו שניות או דקות קודם.
כשמדובר בתאומים, ההתמודדות בזמן מריבות הופכת לקשה אף יותר, משום שההורה נמצא במעין "מלחמה פנימית" לשמור על שיוויון בין תאום א' לתאום ב'.
אני מציעה כמה אפשרויות לתגובה במצב כפי שאת מתארת:
1. כשברור שאחת מהן "התגרתה" בשניה, או "התחילה", אפשר להתערב ולשקף לה את מעשיה (אף על פי שהן מאד צעירות והשיקוף ייעשה באופן קונקרטי מאד וצמוד למעשה עצמו, כדי לא לבלבל אותה).
2. אפשר לדרוש שיפסיקו לריב, ואם לא מצליחות, להפרידן פיזית (כל אחת לפינה שלה).
3. לאפשר להן לריב, אך לקבוע מה אסור לעשות - אסור להכות ואסור למשוך בשיער, אך מותר לריב. זה מתוך הנחה שהבנות זקוקות למאבק הכוחות ביניהן.
4. לגרום לכך ששתיהן יפסידו מהריב ("אם לא תסתדרו בקרוב, אני אקח את הצעצוע/משחק ושתיכן תפסידו").
* לא כדאי תמיד להתערב במריבה, להאשים תמיד את אותה הילדה או להגן תמיד על אותה הילדה.

בהצלחה במציאת פתרון!



שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il