היי בייבידול
,
ב-ר-ו-רררר שאני זוכרת...
מה שלומך?...
אני מניחה שאת מתכוונת ל - דיספרקסיה וורבאלית.
קודם כל, אני חייבת לומר שתמיד משמח לשמוע על אבחנה שהתקבלה.
אבחנה שיש לה שם ושייכות לקבוצת הפרעות מסוימת, היא דבר שלדעתי מוריד הרבה לחץ ומתח, ומעניק אפשרות להתמודד בדרך מושכלת. אז, אני שמחה שלוקאס אובחן, ומקבל טיפול נכון וספציפי לקושי שלו, ויש לקוות ולצפות שזה רק ילך וישתפר.
דיספרקסיה וורבאלית היא עיכוב (יכול להיות רמות שונות של עיכוב) בדיבור, הפקת שפה ותקשורת וורבאלית. כל זה, על רקע פיזיולוגי (בשרירים הקשורים בהפקת הדיבור עצמו, או בהעברה הנוירולוגית מהמוח לאיברי הדיבור השונים).
אם לוקאס הולך לגן שפתי, אני מניחה שהוא עבר ועדת השמה (בקיץ האחרון?), ובגן הוא מקבל טיפול ע"י קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק לפחות.
באיזו רמה נמצא העיכוב ממנו סובל לוקאס? האם הוא לא מדבר כלל? מהמהם (מממממ...ממממממ)? ממלמל מילים לא ברורות? מעוות מילים? חסרות לו אותיות או שכל האותיות קיימות?
זה חשוב משום ש-
ככל שההפרעה הדיספרקסית גבוהה יותר, כך הקושי לבטא עצמו גדול יותר (מן הסתם...), וזה עלול להיות מלווה בקשיים רגשיים גדולים יותר ובהופעת רגרסיות כפי שאת מתארת.
לגבי הפחד להכנס לשירותים לבד, את זה דווקא לא הייתי קושרת להפרעה בדיבור, משום שאת מתארת שהיה טריגר מאד ברור לכך - כניסת הציפור לשירותים, והפחד אליו נכנס. זה דבר שיכול לקרות גם לילד ללא דיספרקסיה/הפרעה כלשהי.
לגבי זה, אני ממליצה על דרך טיפול איטית של חשיפה הדרגתית לגורם הפחד - הציפור. תחילתו של התהליך בחשיפה לתמונות ציפורים בספרים ואלבומי תמונות, חשיפה לכל מיני סוגים של ציפורים. לאחר מכן - צפייה בציפורים בגינה הציבורית וברחוב, ביקור בפינת חי ובגן חיות וניסיון לגעת בציפור, וסופו של התהליך בחזרה על התהליך המתואר,
בחדר השירותים. לשבת ולראות תמונות ציפורים בתוך חדרון השירותים, להחזיק בובת ציפור קטנה, לפתוח את החלון ולצפות בציפורים העפות בשמיים...
לגבי הרגרסיה שאת מתארת בהתנהגותו של לוקאס, הייתי מתייעצת עם צוות הגן השפתי. בדר"כ הטיפול בגן שפתי מלווה בהדרכת ההורים ע"י צוות הגן, ובמיוחד ע"י אנשי מקצוע מהתחום הרגשי. אלו יוכלו לעזור לכם בהדרכה כיצד להתמודד/להגיב לחזרה להתנהגות ה"תינוקית" של לוקאס.
בהצלחה בכל!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il