היי אושרת,
את שואלת אותי האם יהיה 'נכון' שבעלך הנוכחי יפנה אליו יותר תשומת לב אחרי הלידה, מאשר לתינוק שיוולד - מתוך הנחה שגם כך הקטנצ'יק יהיה על תקן "טמגוצ'י" ואת תהיי המטפלת העיקרית בו?
אם זו השאלה, אז נראה לי שגם לך ברורה התשובה: זו תהיה התאמה למציאות המיידית שלאחר הלידה.
ו-כן, תהיה בזה מן ההקלה לשליו - הידיעה שהוא ימשיך לבלות עם רונן, אליו הוא רגיל ואף אוהב אותו.
עם זאת, יש להבין שעדיין, המציאות בבוקר שלאחר לידתך תהיה שונה עבורך, עבור שליו ועבור בן זוגך.
נכון, שליו כבר לא יהיה בן יחיד.
נכון, אמו תהיה אחרי לידה.
נכון, המערך המשפחתי שלכם ישתנה (וזהו שינוי גדול).
נכון, ילדו הביולוגי של רונן יגיע לעולם (עם כל מה שכרוך בזה, טמגוצ'י או לא טמגוצ'י...).
נכון, אי שם הוא ידע (שליו) שנולד או עומד להיוולד לו "מתחרה" (חצי אח מאביו) נוסף.
נכון, גם במשפחות של אנשים לא גרושים לידת אח מהווה טלטלה רגשית עבור הנוגעים בדבר.
ונכון - במשפחה של אנשים גרושים הטלטלה הרגשית עלולה להיות כרוכה גם בחוסר הבנה/קבלה של המציאות החדשה.
הכל נכון.
לכן, זה שההצהרה היא שרונן יבלה עם שליו אקסטרא זמן מיד לאחר לידתך, זה טוב ויפה, והלוואי שיעמוד במבחן המציאות.
אבל אני חוזרת להנחיה המרכזית מתשובתי הקודמת: לדבר עם שליו, להסביר לו, לא לתת לו "להבין" שום דבר לבד, ובעיקר - שיתוף פעולה בינך לבין אביו הביולוגי בעניין זה, הוא מרכזי בהפיכת הסיטואציה כולה לקלה יותר לעיכול.
וכמובן, עם ובלי קשר לכל אלו - התמיכה של רונן בשליו היא חיונית וחשובה.
בברכה,
שרון.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il