כותבת לעצמי ? - הריון ולידה

הינה זה קורה שוב.
הדבר הכי ניפלא בעולם. קורה לי! לי!!!
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל עושה רושם שהאותיות השחורות שנצבעות
על הרקע הסגול, לא משאירות מקום לספק.
אני בהריון.
הינה.
כתבתי את זה.
כעת נותר רק לעקל.
לפני שנה וחצי בדיוק ,
נולתה ביתי בכורתי, יהלונת.
יה נולדה מתוך אהבה ענקית ומדהימה לבעלי , אישי האהוב.
חזרנו מירח דבש מאלף בתאילנד,
עשיתי בדיקת ביוץ , כמו פולניה טובה,
והודעתי לאיש רישמית:
מותק,
אם אתה ואני שוכבים היום, לפחות לפי מה שמבטיח הפרוספקט-
אנחנו נהיה הורים.
וככה היה.
המחזור איחר
הלב שלי עצר לכמה רגעים כשעשיתי פיפי על אין ספור מקלונים תוצרת סופרפארם
והתשובה היתה ברורה.
אני אופה בבטן עוגה מתוקה.
ההריון היה קטסטרופה.
הקאתי עד 8
בדרך התבשרתי שיש לי סוכרת הריון , מה שלא הפך את החוויה לקלה יותר..
ריצות אין ספור לבלינסון לבדוק שהכל כשיר..
שהעוגה לא תפחה מידיי..
והודעה רישמית שמיילדים אותי בשבוע 38 בזרוז.
טו מייק אה ורי לונג סטורי שורט..
אספר שהזרוז היה הדבר הכי איטי שחויתי בחיי.
5 ימים של אישפוז!
כשכל יום דוחפים לי PG
והילדה, שקיבלה הוראה ברורה שעד הדו- דייט שלה היא מתבקשת לא לצאת החוצה
( זה יצא יום האהבה)
הקשיבה לאמא שלה ולא עשתה סימנים של מתכוונת לצאת..
וככה,
5 ימים באישפוז+ יום בחדר לידה ופתיחה של חצי!!!! סמ אחרי פיטוצין...
הודיעו לי שאני מועברת לקייסרי.
שולי, שהאפידורל לא תפס
שולי , ש5!!! פעמים ניסה המרדים להכניס אותו אך ללא הצלחה..
שולי ושולי ושולי...
קמתי מניתוח
לא ידעתי איפה אני
כאב לי כל הגוף בטרוף
צרחתי
2 אחיות מטומטמות סיפרו אחת לשניה על תינקת שנולדה במצוקה ובלה בלה בלה
ואני הייתי בטוחה שמדובר בילדתי שלי..
צרחתי יותר!
קיבלתי זריקה לטישטוש וקמתי במחלקה
בעלי, הורי והמאפן הקטנה שלי בקופסא שקופה ממצמצת לי מציאות חדשה.
אני אמא.
הסיוט מאחורי.
הכל בסדר.
5 ימים נוספים בבית החולים הארור
והביתה.
ויה...
יהלונת היא הפיצוי המושלם.
יפה וחכמה
מצחיקה ואהובה
והינה..
בלי לתכנן
אחרי שאני ובעלי חלמנו לפני מס חודשים שיש לנו ילד נוסף
גיליתי להפתעתי
שאני הריונית שוב
בלי ערכה לביוץ
בלי כלום
ככה
נטו
מתוך עשיית אהבה באהבה.

וכעת...
כשאני ממש ממש בהתחלה של החוויה שאני חיכיתי לה כלכך
אני מאובנת
מפחדת
מבוהלת
מלטפת את הבטן שמדברת אליו כל הזמן
( כן, החלטתי שזה "הוא")

אני בטראומה.
שמעתי שיש דבר כזה שניקרא חוויה מתקנת..
ואלוהים עדי, כמה אני זקוקה לחוויה מתקנת שכזו.

אני מקווה שיש מישהו בשמיים שקשוב אליי.

עד כאן בנתיים
בנתיים, עד כאן.

שרון