היי טולי
אם לא היית פה מזמן מסיבות טובות - אני מסכימה...
לגבי דניאל הקטן: אני מבינה שהקושי נמצא לא בעצם ההתעוררות בלילה, אלא בכך שהוא לא מצליח להרדים את עצמו בחזרה בלי שאת תתערבי בתהליך.
לכן, הטיפול בכך צריך להיות מכוון לכך שהוא ירדים את עצמו בלי התיווך שלך.
בנקודות, הטיפול מבוסס על אלו:
1. כאשר לא ניגשים מיד לילד בוכה, מגדילים בהדרגה את הזמן בו הוא ער לבדו - גם אם בזמן הזה הוא שומע את קולך, המשדל אותו להירדם.
2. חד משמעית - כדי לשתות מים בלילה, הוא אינו זקוק לך, ויש לגמול אותו מן ההרגל לקרוא לך כדי שתספקי לו את הבקבוק. הוא מתעורר - צמא - קורא לך - את באה- מביאה בקבוק. בעצם הגעתך יש חיזוק חיובי לקריאתו לך...
את יכולה להניח ליד המיטה אביזרים בהם יוכל להשתמש כדי להירגע: מוצץ, דובי או אובייקט מעבר אחר, בקבוק מים - ולהשאיר אור כדי שימצא אותם לבד.
אם כבר עברת לישון לידו במיטה, נהגי כך: כשהוא מתעורר ואת לידו, תני לו הוראה תקיפה להרדם, בלי לקום ובלי לעזור לו בכך.
חשוב להבין שמדובר בתופעה נורמלית שלא מעידה על מצוקה, ואין לגשת מיד כשהוא בוכה, ומטרתך לעזור לו להירדם בלי עזרה בלילה.
מקווה שעזרתי...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il