הי שרוני - בבקשה יעוץ - הריון ולידה

מה שלומך? איך אור?

תקשיבי אני צריכה עיצה / הנחייה בבקשה:
ירין מאז ומתמיד היה ילד מלא בטחון, מסתגל בקלות וחייכן.
עד גיל שנתיים היה בבית ואז נכנס לגן - בשיא הקלות והאושר.שום קשיי הסתגלות .
הילד פרח!
השנה התחיל גן עיריה,והילד נכנס לגן באותו אושר ובטחון שהיה מתאים לו , למרות שאיפה שהוא ציפינו לקשיים כי בכל זאת - זה גן עיריה,כללים נוקשים יותר, 35 ילידם ...אבל לא, הכל היה תקין .
לא לאורך זמן.
בהתחלה היה טוען שאף אחד לא משחק איתו .ושמציקים לו- מרביצים לו- דוחפים אותו.
בשיחה עם הגננת - היא טענה שהכל ורוד ומצוין ושהכל בגישה שלנו . אם נדאג לשדר שהגן מושלם ושזה גן טוב- כך הילד ירגיש.
אני מבינה את ההגיון בזה , ולמרות שהרגשתי שהמקור לא טמון בגישה שלנו ,
ניסינו את כל מה שאני רואה לנכון לשפר לו את התחושה :
אנחנו כל הזמן אומרים שהגננת מקסימה,וכיף בגן , והזמנו כל פעם ילד אחר. (אפילו פעמיים בשבוע) ואפילו רשמנו אותו לחוג ג'ודו על מנת לשפר לו את הבטחון העצמי.

אבל כל מה שאני מנסה לעשות כדי להרים אותו , לא ממש עוזר בצורה מהותית ,כי הילד הולך ומאבד את הבטחון , הילד מראה יותר ויותר התנגדות ללכת לגן , עד שהוא אומר " לא רוצה ללכתל שם יותר ולא טוב לי ותזמינו מישהו שישמור עלי בבית"

הטענות שלו שהוא יתגעגע אלינו והכי טוב לו בבית ושהוא לא רוצה להשאר בלעדינו.
זו הסיבה שהוא גם לא רוצה ללכת לחוג ג'ודו . כי אבא צריך לחכות בחוץ והוא לא רוצה להיות בלעדינו .
שתביני שעד היום , בגיל 4+ הילד נשאר בגן תמיד רק עד 2 , ופתאום הוא בא ביציאה של "לא תשאירו אותי בצהרון, נכון??"
וזה מציק לי נורא כי אני אוטוטו אתחיל לעבוד וכן אשאיר אותו בצהרון .
אני מרגישה שלא רק שאני לא מצליחה לעזור לילד שלי לצאת מהמצוקה שלו ,אני גם אעמיד אותו במצב שיהיה לו קשה להתמודד (הצהרון) - במקום להקל , אני אקשה .

אתמול בבוקר התקשרה אלי אמא מהגן ואמרה שלא נעים לה להעכיר לי את היום אבל היא ראתה את ירין בגן בוכה בהסטריה - לבד! לא נגשו אליו!
כואב לי עליו!
וכמה פעמים הזכרתי לגננת שאני רוצה להפגש עם הפסיכולוגית , ונראה שלי שתגמר השנה לפני שאקבל יעוץ