נועה
המצב בגן נשמע קשה מנשוא.
בהודעה הקודמת שכתבת לי, שאלת על 'מה יכולה להיות מטרת הפגישה המוזמנת עם המפקחת', וסיפרת על חששך מהאפשרות שיעבירו אותו גן.
כתבתי לך שלא ניתן להעביר גן ללא הסכמתך, ובפרט לא לגן חנ"מ.
המצב מחמיר לפי תיאורך, ומעניין מדוע הפגישה כל כך מתעכבת?...
עצם זה שהגננת מתקשרת אלייך בתדירות כל כך גבוהה, ורק תלונות, טענות ומענות בפיה על ילדך - נשמע לי לא תקין.
אם כל כך קשה לה, עד לרמת התקשרות אלייך בתדירות כזו - מן הראוי היה לזרז את הפגישה כמה שיותר.
כאמא (אם הייתי עומדת בהתמודדות שלך) לא הייתי מסכימה להתנהלות כזו.
הרי מה הגננת מצפה?...
שתוציאי את הילד שלך מהגן שלה ותחסכי לה את ההתמודדות איתו? יופי.
ומה את אמורה לעשות עם ילדך בן החמש בבית?
זו נשמעת לי התנערות מאחריות ברמה מחפירה ממש - מה גם שבנך כבר שייך לגן החובה, יש חובת ביקור בגן, ואם לא תשלחי אותו לגן את צפויה לקבל ביקור מהקב"סית ("קצינת ביקור סדיר" שאחראית על ביקורם החוקי של ילדים מגיל 5 ועד סוף יב' במוסדות החינוך שהם 'לימודי חובה').
בקיצור - על פניו נשמעת לי התנהלות לא תקינה ואף מזיקה, של הגננת.
תהיי את הלוחצת - ותפעילי איזה לחץ שאת יכולה על קיום הפגישה בעירייה, ובהקדם האפשרי.
חישבי על בנך - הוא זה שסובל יותר מכולם. הוא מבטא את סבלו בהשתוללות חסרת רסן. עלייך לעמוד לעזרתו.
קדמי את עניין הפגישה כמה שאת יכולה.
לגבי שאלותייך:
עיסוק במושג "מוות" קיים בגיל 5, וגם הרבה קודם. זה לאו דווקא "פחד ממוות" כי ילדים עדיין לא תופסים את מלוא המשמעות של המוות (שהוא בלתי הפיך, שמי שמת לא חוזר, שאנשים לא נעלמים כ"עונש" על משהו שמישהו אחר עשה... וכו') עד לסביבות גיל 12, ולכן לא ממש יודעים שצריך לפחד ממנו, אבל בהחלט קיים עיסוק סביב הנושא - גם בגיל שנתיים.
חששות ופחדים מהלידה הקרובה - בהחלט בהחלט יתכן, סביר וצפוי שיקרה. קורה בכל בית בו מתכוננים ללידה שניה, וזה כשלעצמו לא מעיד על משהו לא תקין.
את הקשר בין העיסוק במוות לחששות ולפחדים עקב הלידה הצפויה אני לא מבינה, ולא מכירה קשר שכזה.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il