חרדה אצל בן שנה ו-8 - הריון ולידה

קיילי יקרה ,
קראתי, אכן נשמע לא קל בכלל...

מופלאה בעיני קלות ה"לחיצה על ההדק" באמירה ש"הוא/היא צריך פסיכולוג!"


הילדון בן שנה ו - 8, אחרי התקף אסטמטי טראומטי וטיפול גופני לא נעים, מתקרב לגיל שנתיים (.... כן כן... בסוף זה גם יגיע אליכם... ), ומתנהג בהתאם לשני אלה.
נו... אז...?...

אז אם לרופאה יש בעיה כ"כ גדולה עם זה, אולי תציעי לה ללכת לפסיכולוג?... נראה לי שזה יכול להועיל לה בעבודתה עם ילדים בקופ"ח, כרופאת ילדים.

וקצת יותר ברצינות אענה לך מאוחר יותר.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה
You're my heart, you're my soul

............ ואחרי שהסכמנו לגבי הרופאה, נתפנה לעניינים האחרים ,

אני נוטה לקבל את ההסבר שהצעת לשינוי בהתנהגותו, כמצוקה הגופנית שהייתה לו, והטיפול הרפואי הלא נעים שעבר.
נהוג להמליץ לילדים קטנים המתמודדים עם כאב (בזמן מחלה, פציעה או טיפול רפואי פולשני ומכאיב) להעזר בדמיון. הדמיון הוא כלי חשוב בשליטה עצמית. לילדים דמיון עשיר והוא יכול לסייע להם להתמודד מול מגוון קשיים (למשל: ידים שפוחדים ללכת לבד, יכולים לדמיין שהם סופרמן גיבור וחזק, שאף אחד לא יכול לפגוע בו, או בזמן טיפול רפואי מכאיב לדמיין שנמצאים בעולם הורוד של הטלטאביז או כל דמות שלווה ושקטה אחרת - רצוי לשאול את הילד מה יעשה לו טוב).
ילדים יכולים להשתמש בדמיון ככלי בעל עוצמה רבה בגלל 3 סיבות עיקריות:
1. הם מחוברים, יותר מרב המבוגרים, לעולם הפנימי שלהם, מאשר מבוגרים שמחוברים לעולם המציאותי.
2. האני של הילדים עדיין גמיש ומאפשר להם להחליף זהויות ותפקידים יותר מאשר המבוגרים.
3. לילדים עדיין חסרים פתרונות רציונליים לקשיים, ולכן הם יותר נוחים לגייס פתרונות שבדמיון.

כפי שכתבתי, אני מתחברת להסבר שנתת לשינוי ההתנהגותי אצל בנך. אני חושבת שהוא חש בזמן ההתקף האסטמטי מצב של חוסר שליטה וחוסר אונים, הן בגלל ההתקף עצמו והן עקב הטיפול שקיבל שכלל כאב וחוסר הבנה של המעשים.

מהיכרותך איתו, האם הוא יתחבר לפתרון דמיוני? האם את חושבת שאתם יכולים לנסות?
יש ילדים שהכוונה לדמיון כדרך לעמוד בקשיים מעניקה להם כלי רב עוצמה להתמודדות. נסי לכוון אותו בכיוון זה (ע"י שאילת שאלות כמו: "מה יעזור לך להתגבר על החשש מהרופאה?", "יש מישהו שיכול לעזור לך?", "אתה יכול להזמין מישהו/משהו שיעזור לך?") ולראות לאן זה זורם.

בהצלחה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה על התשובה
You're my heart, you're my soul

קיילי ,
בוודאי שבבית הרבה יותר קל להבין, ובחוץ הרבה יותר קשה ליישם... גם אם מבינים. זה קורה גם לנו המבוגרים: ברוב הפעמים כשנעשה טיפול בקליניקה ומוסברים דברים בהיגיון, ותוך סבלנות והפנמה - האדם מבין. אבל כשהוא מתבקש ליישם את ההבנה בעולם ה"אמיתי" - זה הופך לקשה מנשוא.
בגלל גילו הצעיר של בנך, בהחלט מומלץ להפוך את ה"עוזר הדמיוני" למוחשי יותר - בעזרת בובה, חפץ או אביזר כלשהו שישמש כתזכורת למה שדיברתם והחלטתם עליו בבית. ילדים צעירים נעזרים בהמחשה שכזאת לעתים קרובות, וזה רק מוסיף לתחושת הבטחון וההגנה.
אבל אני מציעה שבאמת תקשרי את הבובה/חפץ/אביזר לפתרון הדמיוני שתמצאו ביחד - בבית, במקום המוגן, השקט והבטוח, לקראת היציאה המאיימת החוצה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

You're my heart, you're my soul