היי Jane
ברוכה הבאה לפורום, ו... זה בסדר גמור להיות חסויה (בפרט בפורום הזה..)
הסיפור שלך על בנך מעורר הרבה כאב... החל מההיפוטוניה וטונוס השרירים הנמוך, דרך המאבקים על אוכל ולבסוף הגילוי של ריפלוקס שקט, וכעת...
אני מבינה מאד את השבירה שלך...
חשוב לי לומר כמה דברים על היפוטוניה כפי שאת מתארת אצל בנך: היא בדר"כ נילוות לקשיים התפתחותיים אחרים, כמו: עיכוב או ליקוי.
את צודקת - היפוטוניה "קלאסית" אכן מופיעה פעמים רבות באיזור חגורת הכתפיים (ואז זה בהכרח משפיע על תפקוד הידיים). לפעמים היא מופיעה באיזור אגן הירכיים (ואז זה בהכרח משפיע על תפקוד הרגליים). ולפעמים היפוטוניה מופיעה דווקא באיזור חלל הפה והבליעה - ואז יש לכך השפעה גדולה על האכילה. האם העליתם את ההשערה שלקשיי האכילה של בנך גורמת ההיפוטוניה ולא הריפלוקס השקט?
יקירתי - הייתי אף מעלה השערה אצל המטפלים בבנך, שיתכן שקשיי הדיבור והתקשורת המילולית גם הם קשורים להיותו היפוטוני באיזור הפה.
אין זה כמובן סותר את כל הדברים האחרים, אבל יתכן שזהו כיוון נוסף שמצריך בדיקה.
ממש צר לי על שאת נאלצת להתמודד גם עם "חשדות" שמועלים לגבי הכיוון האוטיסטי, או היותו "על הספקטרום". אישית, אני פחות מתחברת לקביעות מסוג "לא יודעת אם ידבר בכלל", והייתי רוצה לומר לך (בנימה אישית יותר, אכן) - שלעולם אל תאבדי את התקווה בכל אשר קשור לבנך. אינני יודעת מה גורם לאותה אשת מקצוע להניח כזו הנחה, וכמובן שאינני רוצה או מתיימרת להכנס למערכת השיקולים המקצועיים שלה, בבואה לומר דבר כזה או אחר לאם מודאגת.
אבל אני יודעת שפעמים רבות במערכת, מאבדים את התקווה והאמון לגבי יכולות כאלו ואחרות - מוקדם הרבה מידי. ולעתים קרובות מידי - מתברר שזו טעות מרה. תמיד ניתן לעשות, לקדם, להציב מטרות ולעמוד בהן, ולו גם חלקית. קביעה מסוג "לא יודעת אם ידבר בכלל", ובפרט כאשר מדובר בפעוט בן 3 אשר לו עבר טיפולי מעט לוקה, היא קביעה פאטאליסטית ויומרנית, לפחות בעיני.
מה שהייתי עושה עכשיו, זה פונה למרפאה בעיסוק בנוסף לקלינאית.
פעמים רבות מרפאות בעיסוק יכולות לתת מענה טוב יותר בפרט בנושאים של עיכובים וליקויים התפתחותיים בילדות, כולל מצבי היפוטוניה - שהיא תחום מומחיות של מרפאות בעיסוק שעוסקות בטיפול בילדים.
איני מכירה את איזור חיפה והקריות, אך כן יכולה להמליץ על נשות מקצוע אחרות מאיזור זה. אישית, אני פועלת בקליניקה פרטית (עצמאית) בבת חפר, ובאופן ציבורי עוסקת בשיקום בבריאות הנפש במשרד הבריאות באיזור השרון.
אגב, "פרגמטיקה" מתייחסת לשימוש בשפה בסימנים לא מדוברים (ז"א, לא שפה ישירה שכוללת מילים, משפטים, תחביר וסימני פיסוק) אלא במחוות כמו: הבעות פנים, מרחב תקשורתי (לא מדברים כשקרובים מידי לאדם השני, או רחוקים ממנו עד כדי צורך בצעקה כדי לשמוע וכו') ומיומנויות שיחה כמו לדעת להבהיר משהו לא ברור או לדבר בתורות (אני שואלת שאלה, את עונה, אני מתייחסת לתשובתך, את מוסיפה, וכו').
לסיכום, הרבה לפני שהייתי פונה לכיוון בדיקת ההתאמה לספקטרום, הייתי ממשיכה לבדוק את עניין טונוס השרירים ובפרט באיזור הלוע והפה בכלל, ואת השלכות המצב על 2 תחומים חשובים שאותם ציינת: האכילה והדיבור.
אם תרצי המלצות על מרפאות בעיסוק שעוסקות בטונוס שרירים בילדות באיזורך, פני שוב, את יכולה גם למייל האישי:
[email protected]המון בהצלחה, והלוואי שתאיר דרכך...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il