בס"ד
לshilgi_ya
ההודעה רשומה בלשון זכר רק מטעמי _נחות_

.. אבל חוץ מזה בדת אין שום השקפת נחיתות כלפי נשים למרות שהגברים מברכים שלא עשני אישה..
שמעתי בשם הרב עוזי משולם שזה רק מפני שנשים מחויבות בפחות מצוות כי כל המצוות שהזמן גרמן נשים פטורות בשביל שיוכלו לטפל בילדים ובבית, וזה בדומה לברכות שאחריה:
שלא עשני עבד ושלא עשני גוי\ה,
(עבד כנעני שעובר גיור לשם עבדות הוא כאישה לעניין מצוות אך לא יכול להתחתן עם יהודיה
והגויים חייבים ב7 מצוות בני נח בלבד. )
ולכן גם הסדר שלהם הוא כך שלא עשני אישה שלא עשני עבד/שפחה ושלא עשני גוי/ה.
----- *לכל המעוניינים אפשר לדלג ישר לנושא ההודעה לפי הסימן הזה ------ שמופיע בהמשך..
וזה גם למרות שכתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך ..
(שבעיני זה מתנה כמו שבכל מפעל צריך להיות מנהיג, (ובינינו כיף שיש על מי להשען), ובכל מקרה הבורא טבע בגבר תכונות וטבעים כדי להיות מושלם לצורך תפקידו וכן טבע באישה לצורך תפקידה - שמעתי מהרב ז"ל שהאישה היא סוד כלי כלומר היא אוהבת יופי כלים בגדים כלי נגינה, מוזיקה יכולה להקים אותנו לתחיה, עזבו שבכל כלל יש יוצא הכלל.
ועזבו שיש כאלה שלא מודעים כגון נשים שממלאות את מקום הגבר תראו לפי הכתוב הבעל מצווה על בזעת אפיך תאכל לכם ואילו האישה על והוא ימשול בך וכו' בקיצור כמו מלך ומשרתת (בקיצוניות) ההשלכות הן שהוא אמור לפרנס ולדאוג לעניינים מסוימים והיא אמורה לדאוג לילדים ולהחליט בעניינים מסוימים של הבית כמו עיצוב, סדר וכו'
שוב זה אמור להיות מורגש מי שלא בנוי לדבר מסוים אמור להרגיש זאת ועם זאת להיות מודע מה נחשב סדר תקין -בדרך כלל- לפי הוראות הבורא גם אם יצאת דופן,
עכשיו ידוע שלא כולם נוהגים כך והכי מפליא בעיני זה שהחרדים .. בעצם אני עדיין לא אכנס לזה ושלא תטעו אני בעד חרדים וזה לא משנה לי מגזר ואני לא מקבל סטראוטיפים דתי או חרדי שניהם מעוניינים לשמור תורה ומצוות ולדעתי אמור להיות דרך חיים שמתאימה לכולם כזו שמסבירה איך כל אחד לפי תכונותיו וטבעיו אמור לנהוג,
אך בעיני השאיפות שרבים במגזר הזה מצפים מכל אחד שם הוא שכל אחד יהיה רבי עקיבה או גדול דור באופן שלא מתאים לרבים, כולם יכולים להיות גדולים אבל בדרך מסויימת כמו ששנוי במסכת אבות "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"
לכל הרוחות -זה משנה מפורשת, אגב כבר בגמרא יש ר' יוחנן הסנדלר וכו' אז מה הם לא היו גדולי עולם ?!
ובנוסף המשנה ברורה באו"ח (צריך להיזכר איפה ראיתי את זה) כותב בפירוש שמעטים הם שיכולים להיות תורתם אומנותם ברמה כזו שהם לא דואגים לפרנסה -עד כאן- שאז הגיוני שאנשי המקום ידאגו להם בענייני החומר והם ידאגו לאנשי המקום בתחום הרוחניות.
אבל כשכל אחד שהוא לא גדול הדור ינסה להתנהג כאילו הוא כן באופן הלא נכון הדבר הזה מפר את הסדר וגורם לאנשים לחיות על חשבון אחרים בצורה לא מאוזנת.. ועזבו אותי מסיפורי האגדות למניהם ..)
-------
אבל נחזור לעניין shilgi_ya
בעיני התורה הרבה פעמים היא גם מדע גם אם המודרניים עוד לא חקרו בנושא אבל למזלנו כן חקרו לגבי ההריון
ולמיטב ידיעתי ה"אופן" -שבו הולד מגיע לעולם - כולל גם את מצב הרוח, ומה שהעיניים רואות והאוזניים שומעות, וכן המחשבות שבשעת הביאה וההריון, ואפילו האם מי מבני הזוג נצרך לנקביו תוך חצי שעה שקודם לביאה.
אלו הן מקצת דוגמאות למה שמשפיע על טבעיו של הולד לפי מקורותינו (מה שלא תמיד נכתב בפרוש אלא נכתב כאסור או מותר, וההנחה הרווחת בעיני שיש סיבה לאיסורים האלה). [אפשר לפרט מקורות אם תבקשו]
אגב שמעתי שחלק מהנאמר מוכח מדעית למשל
שעמתי שיש מחקרים על השפעת מוזיקה שהאישה שומעת או צעקות שנאה בין בני הזוג במהלך הריון וכדו'
ועל כך שבעת רגש המוח מפריש חומרים המשפיעים על תהליכים בגוף..
לעניינינו בגמרא מופיע שיש שד שמלווה את האדם עד חצי שעה לאחר שנצרך לנקביו ושבמהלך ביאה תוך הזמן הזה יכול להשפיע על העובר.
שד זה לא בהכרח מה שחושבים. למיטב הבנתי מדובר בנשמה מטומטמת או טמאה או רעה או פגומה בעוונות.. איך שתקראו לזה.
בהשקפה דתית מתייחסים גם לחלק הרוחני או האנרטי שבמקרה שלנו זה נפש האדם ותחלואיו כחלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית "נפש בריאה בגוף בריא".
אז בו נגיד שהנשמה שבגוף זה כמו האנרגיה שמפעילה את הגוף -מקור החכמה- שיכול להיות חכם לרעה או חכם לטובה מסתבר שיש שני צורות חיים- וזה לא ממש בתחום הבקיאות שלי -רק מה שכן שמעתי שיש נפש מצד הקדושה - לב טוב, ונפש מצד הטומאה= מטומטמת= סתומה
(וזה לשון מושאלת באנלוגיה כי אין דבר שהוא רע מוחלט כי כל מה שמעוניין לחיות חייב להיות בו לפחות נק' טובה אלא הוא טוב סתום בעל חוצצים או חסימות שמפריעים לא לצאת לידי ביטוי נכון)
אז בקיצור הנפש הזו השנית היא באה לידי ביטוי כלב רע.. למשל שמילדות רואים עליו שהוא לא רגיש או בעל נטייה מינית או משיכה להתעללות בבעלי חיים כגון נמלים וכדו' או אוהב לראות דם -סרטי מכות וכדו'
ויש הרבה תחומים בהם טבע הולד יכול לבוא לידי ביטוי ..
בסופו של דבר סוג הנשמה הזאת שנמשכת על ידי הביאה, ובאה בסוף כוולד לעולם, מטביע את תכונותיו שאיתם הוא יצטרך להתמודד, חז"ל מגלים לנו שבכח ההורים לנתב את סוג הנשמה שתושפע לוולד כלומר האם היא תישאר טהורה או שהם יפגמו בה בעוונותיהם כי היא עוברת דרכם.. אל הולד.
כמו כן אפשר לפגום גם באופן פיזי בחלק הפיזי מן הסתם וכנראה שלכן כן נכנס ענייו התנוחות..
כעת ברור למה חז"ל לימדו אותנו מה חשוב כי לא מדובר רק בעונג ומה שבא לי..
אז כן יש התייחסות בהלכה אפילו לתנוחות או למחשבות וכוונות למשל אסור לחשוב על מישהו אחר בשעת הביאה ההתייחסות לוולד שבה כשלמשל הבעל חשב על השכנה כמדומני זה כמו בעילת זנות.
(מעניין לדעת שהמוח לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות, וכן שמשכן הנשמה הוא במוח, אז יתכן שזה שופך אור כיצד המחשבה יכולה להשפיע על הנשמה- כי המכנה המשותף לשתיהן הוא המוח אז חשוב אפילו המחשבה והכוונה..)
וכן מסופר שפעם נולד תינוק בהיר עור לזוג כושים הבעל חשב שאשתו בגדה בו היא כמובן הכחישה ובקשה שהרב ישפוט הלכו לצדיק מאוד גדול לא זכור לי מי זה היה, והוא ברוח קודשו אמר להם נכון יש לכם אגרטל לבן יפה במדף וכו' אשתך פשוט הסתכלה עליו באותו זמן והדבר השפיע על צבע עור הולד, ידוע גם סיפור הצאן במקרה שיצאו עקודים נקודים בפרשת ויצא שיעקב השתמש במקל מגולף לשם כך -"מחסוף הלבן". - אז חשוב מה רואים אך לא שמעתי איסור במקורות לראות את פני בני הזוג בשעת ביאה - כן צריך להיות חשוך אבל מפורש כתוב שהבעל יכול
יוצא שזה לא קשור דתי או חילוני זה יותר כמו חכם וטיפש.. או שיודעים או שלא..
מה שנכתב פה בשרשור שמותר בכל תנוחה לא נכון, והסיבה שהאישה למטה בעיני זה כמו הסיבה שפתח הכוס הוא למעלה ותחתיתו על השולחן .
במסכת כלה נכתב כי קיום יחסים כששוכבים שניהם על צידם - על ידי כך יצא הוולד עיקש ואני לא יפרט כי בישיבה אסור וכן בעמידה ונאמר שאם האישה למעלה הרי זה דרך עזות (מי שלא ידעה ויצא לה ולד כשהיא הייתה למעלה מעניין אותי האם הוא יצא עז פנים אשמח שתעדכנו)
------
אז הנה עוד כמה דברים שמעניין לדעת וכדאי ולדא שהם נכונים כי לא מצוף מקורות כל כך :
נערך מהאתר
http://cafe.mouse.co.il/post/3147890/החיוב שלנו כיהודים לגבי ביאה הוא מצד שני מצוות האחת פריה ורביה "פרו ורבו וכו' " והשנית מצות עונה "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (אגב יש חלק בנרתיק שמטרתו היחידה היא לענג את האישה הלא הוא הדגדגן - הבורא רוצה שנהנה מהמצוות שלו...)
* ואם הבעל דורש להרבות בתשמיש יותר מחובת ה"עונה" שלו, או לבוא עליה שלא כדרכה, אין עליה דין מורדת באם תסרב. אך אם היא מונעת עצמה ממנו איכן שלא צריך הרי היא מגדר מורדת..
תדירות:
בהתאם ליכולתו וסיבולתו ובריאותו: אנשים העובדים בסמוך לביתם ומצויים כל יום בביתם, חובתם - פעמיים בשבוע, ויש מצבים שכל לילה חוץ מימי נידה וליל כיפור. (והימים שלאחר לידה שהם 7 ללדת זכר ו14 ללדת נקבה [רמב"ם אסורי ביאה פרק ד' סע' ב')
ואם עובד בעיר אחרת ולא לן בביתם במשך השבוע, הם מחויבים לפעם אחת בשבוע.
בשולחן ערוך תלמידי חכמים מצווים פעם אחת בשבוע, בליל שבת, כיון שבלילות החול צריכים לעסוק בתורה.
בתלמוד: "כל אישה שרומזת או מקשטת עצמה כדי שיתן דעתו עליה,
או שאומרת בלשון נקיה כגון: 'אלי תבוא' (כמו שלאה אמרה ליעקב) יהיו לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותם,
אבל אסור לה לבקש באופן מפורש הנחשב חוצפה ועזות מצח".
- יום הכיפורים הוא היום היחיד שבו אסור לבעל ולאשה לקיים יחסי אישות על אף שהאשה אינה נידה.
כך זה עובד..
1. זמן
לאחר חצות הלילה, כדי שלא ישמעו קול בני אדם, ויבואו לחשוב על אנשים
אחרים.[תלמוד]
לפי הקבלה יש לקיים יחסי אישות לאחר חצות גם בזמן שהיא מעוברת או מינקת.
- רבי מאיר אומר כי על מעוברת לקיים יחסי אישות בתדירות נמוכה, על מנת למנוע את סיכון העובר ("שמא ייעשה עוברה סנדל").
- הסטייפלר מורה להתיר שלא להמתין עד חצות, אם עקב כך ישתבש סדר יומו למחרת, ויש בזה משום ביטול תורה וזמן תפילה.
2. דרך צניעות
בלילה או בחדר חשוך, כמאמר חז"ל בתלמוד: "ישראל אין משמשין מטותיהן ביום".
לפי ההלכה, אין לקיים יחסי אישות כאשר יש בכך חוסר צניעות. גם בעלי חיים לא יהיו נוכחים בשעת מעשה.
כמו כן, אין לקיים יחסי אישות בחוץ, במקום ללא קירות, משום פריצות. אוהל נחשב כבית לעניין זה.
כאמור לא בשעות היום מאחר שאין זה צנוע, אך אם החדר חשוך - מותר (במקרים קיצוניים).
לדעת הרמב"ם קיום יחסי אישות ביום, נחשב אף לעזות פנים.
- בבעילה ראשונה אפילו חסיד מחוייב לראות את איבר המין של האישה ובפעמים הבאות אין להסתכל שם כלל -
מסכת כלה: "כל המסתכל שם אין לו בושת פנים, ועובר על והצנע לכת ..
- על פי הקבלה, יחסי האישות צריכים להיות ללא חציצה בין בני הזוג. מצד ההלכה, קיום היחסים בעירום מלא הוא פרט יסודי
עם זאת, מטעמי צניעות בשעת הביאה עליהם להיות מכוסים ביחד לפחות מהמותניים ומטה. (מומלץ גם לחילונים)
3. בעת יחסי אישות ניקיון הגוף וטהרת הידיים כמו בהכנה לתפילה, וכן רצוי לבני הזוג לטבול במקוה קודם.
..ובני הזוג יקפידו על ניקיונם.
4. וקודם החיבור, על הבעל לעורר את אשתו על ידי חיבוק ונישוק.
- רבי יעקב עמדין אומר: "שיהא מיישב דעת אשתו ומשמחה ומכינה ומסעדה בדברים המשמחים את הלב,
כדי שתשיג את התאווה אליו בקדושה ובטהרת דמיונה.
- הראב"ד כתב: "ואל ינהג עמה בקלות ראש ודברי שוא ותעתועים".
5. -אין לקיים יחסי אישות כאשר יש ספרי קודש (אפילו מודפסים) גלויים בתוך החדר.
אחרת יש לכסות אותם בשני כיסויים. ובשעת הדחק, שאין להם חדר אחר, ואין להם במה לכסות את הספרים,
יש להקל על ידי שיכסו עד מעל ראשיהם. (את עצמם, לא את הספרים...)
*כמו כן אין לקיים יחסי אישות חצי שעה לאחר שנצרכים לנקבים.
הגמרא מפרטת מצבים בהם אסור לאדם לקיים יחסי אישות עם אשתו.
ואלו הם:
באונס, או אף כשאינה מסכימה לכך באופן מלא.
בעת שהוא שונא אותה,
בעודו חושב שמקיים יחסי אישות עם אישה אחרת,
בשעה שקיימת ביניהם עוינות גם אם אינם שונאים אחד את השני,
בשעה שהוא או היא שיכורים,
לאחר שהחליט בליבו לגרשה,
אם ביקשה זאת ממנו באופן מפורש ולא באופן נקי (לאה אמרה ליעקב "אלי תבוא")
בשעה שהיא ישנה...
6. התנוחה המומלצת
על פי התלמוד הבבלי היא שהגבר למעלה והאישה מתחתיו, כשפניהם מכוונות האחד כלפי השני.
- קיום יחסים כשהיא למעלה והוא למטה הרי זה דרך עזות.
- במסכת כלה נכתב כי קיום יחסים כששוכבים שניהם על צידם - על ידי כך יצא הוולד עיקש.
- אין לקיים יחסים בישיבה, כי אינו בריא. גם לא בעמידה מפני שאין האשה מתעברת מגבר עומד.
- אם אי אפשר בדרך אחרת - מותר בעמידה לצורך קיום מצוות עונה.
7. ובשעת הביאה ינשק אותה בפיה כדי שיהיה חיבור למטה ולמעלה.
השם ירחם אפילו על זה יש התיחסות שימו לב..
- בעלי התוספות סוברים שמין אנאלי (מאחור) מותר רק כאשר הגבר "אינו מוציא זרע". (במילים פשוטות לגבר בריא זה אסור כי לאחר חצי דקה עד דקה וחצי של פעילות יוצא זרע גם אם הוא לא רוצה..)
- על נשיקה באיבר המין הנשי. אומר רבי יוחנן בן דהבאי: מפני שמנשקים על אותו מקום. עלול לגרום לנכות.
- מסכת כלה: "כל המסתכל שם אין לו בושת פנים, ועובר על והצנע לכת כל שכן הנושק שם, עובר על בל תשקצו את נפשותיכם.
דעת הרמב"ם: מי שאינו נגעל מזה, אין עליו איסור בל תשקצו. ושמותר לנשק.
בספרות ההדרכה החרדית השמיטו את דעת המתירים.
ישנם מקרים שיש להתיר זאת, כגון בחוזר בתשובה שכבר התרגל לזה. (או בזוגתו שאינה יכולה בלי זה...) [אישית לא מובן לי על מה מדובר שאי אפשר בלי זה - זה פשוט מגעיל בעיני ובכלל אפשר עם האצבע שזה יותר הגייני]
הרב נתן קופשיץ הגדיר: "כל מה שיעשה אדם עם אשתו הטהורה(זאת שמקפידה על טבילות וכל זה), אפילו הגרוע ביותר, אינו מגיע כלל לחומרת האיסור מהתורה
של מבט אחד על אשת שכנו".
8. השפיכה צריכה להיות בתוך הנרתיק, ואחרת הדבר נחשב לאיסור השחתת זרע ושפיכת זרע לבטלה.
- יש לשהות בעודו שם מספיק כדי שכל השאריות יצאו שם (כדקה)
- אין להשתמש באמצעי מניעה המתפקדים כחציצה כגון קונדום לאיש או דיאפרגמה לאישה
נגמר. מה עכשיו?
לא מומלץ לבני הזוג לקום ממיטתם מייד לאחר קיום יחסי האישות,
כדי שלא יראה לבן או בת זוגו שכל מה שמעניין אותו זה הקרבה הגופנית, אלא ימשיכו לשכב ביחד עוד זמן מה. [אלא אם כן מוסכם על שניהם שלא מתאים להם להישאר מסריחים והם מבנים את חשיבות המקלחת..חח..]
*לאחר קיום יחסי האישות יש ליטול ידיים.
האישה לא תניק את בנה מיד לאחר קיום יחסי אישות, אלא תמתין שיעור הליכת שני מילין (כ-36 דקות).
ואם הוא בוכה מאוד יכולה להניקו.
עיינו גם
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_(%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94)#.D7.A7.D7.93.D7.95.D7.A9.D7.94
אולי אעבור על זה שוב ואצרף מקורות ..
anaeli azorli