אני רועדת...למי שזוכרת, הייתי אמורה לקבל ביום שבת, כשבד"כ המחזור מתחיל לי בדימום חום קל כמה ימים קודם.
ביום שישי כבר התחלתי לשמוח שאין כלום, שמחתי ממש וכבר סיפרתי לבעלי ואמרתי לו שנראה לי שזה זה, חפרתי על כל התחושות שהיו לי גם לאורך כל השבוע שעבר- הרגשתי חולשה, שלשלתי, לא יכולתי לאכול, היה לי חם כל הזמן, ממש הזעתי. עוד משהו שהיה נראה לי מוזר, זה שכשמדדתי חום בחודשים קודם, ביום 27 לווסת היה לי חום של 36.6 (וזה היה סימן שלא קיבלתי) וביום שישי האחרון כשמדדתי היה לי 37.1.
אבל בערב שישי הלכתי לשירותים וראיתי כתם דם חום וקל בניגוב. התבאסתי ממש, בכיתי, סיפרתי לבעלי (כשכמה שעות קודם לכן כבר אמרתי לו שאני בטוחה שזה זה הפעם). יום שבת עבר עליי בדיכאון קצת, אבל ניסיתי להתאושש. לא היה דימום, אלא שוב- כתמים חומים מעטים.
היום המשיך ממש מעט כתמים, רק בניגוב. בערב זה הפסיק, כמעט לגמרי. היתה לי תחושה, אני לא יכולה להסביר, שזה לא יכול להיות מחזור (או שאולי זו היתה התקווה שלי?
). וכשמדדתי חום היום הוא עמד על כ- 37.3 (כשבד"כ הוא 36.3 אם אני מקבלת מחזור).
אז אמרתי לעצמי- בעלי הולך להרוג אותי, אבל פשוט יש לי תחושה בלתי ניתנת להסבר- שאני לא אתכזב. השתנתי לתוך כוס קטנה, הכנסתי את המקלון של הבדיקה, מהלחץ שפכתי חלק מהפיפי אז הכרחתי את עצמי להשתין שוב וטבלתי את המקלון, ואחרי 30 שניות, בדיוק כפי שהובטח לי בבדיקה-
ראיתי שני פסים! אחד מהם היה ממש בהיר בהתחלה, והמשיך להתחזק.
אני בשירותים, פתאום אחי יורד לקרוא לי ואומר שבעלי בטלפון, צריך אותי שאאסוף אותו מהרכבת, אני בהיסטריה- המקלון במקלחת, סגור, הקופסא של הבדיקה על המיטה, ההוראות בפח. דיברתי עם בעלי והוא לא האמין לי. עד עכשיו הוא לא רוצה לשמוח, כדי שלא להתאכזב...
זהו. נראה לי שמחר, או מחרתיים אעשה בדיקת בטא לראות שזו לא טעות!!!
אני בשוק של החיים שלי בערך! לא יאמן שחשבתי שזה מחזור!!! תחזיקו לי אצבעות שבבדיקות דם זה גם יצא חיובי.
מאחלת לכן בעזרת השם שתצליחו!!!
יפעת.
אתמול חשדתי