אפשר שאלה על בעלי? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • נשמע כמו התחלה של בדיחה... "זה ביצים של בעלי"...אבל תכלס, העניין עצמו רציני עד בכי.

    בעלי סובל מדיכאון, בדוק, הוכח והוא מטופל בקלונקס בלילה וכדור אחר בבוקר. אמרו שיעבור תוך מספר שבועות והגמילה מהתרופות תהיה הדרגתית.

    השאלה שלי היא: איך אפשר לתמוך באדם שתקוע ב"לופ" עם עצמו בצורה אובססיבית סביב מקרה אחד והוא לא מרפה?
    הוא יכול מאמצע שום מקום לשאול שאלה שקשורה לאותה סיטואציה (שקרתה לפני שלושה שבועות אגב), ואז אני מבינה שהוא בראש מגלגל את העניין שעות עד שיוצאת לו השאלה / משפט.
    קשה לי שלא להתפרץ כבר, שדי ונמאס ושילחם בזה!
    יש לי עוד ילדים קטנים בבית וחמה שמטורפת גם ככה
1 תגובות
עמוד 1
  • צילה
    נשמע עצוב וקשה מאד להתמודד... וכל הכבוד לך על ההתמודדות שבכל זאת...
    מזה כמה זמן הוא מאובחן כ"סובל מדיכאון"?
    מתי הוא התחיל את הטיפול התרופתי?
    האם מתלוות לכך שיחות?

    תראי יקירתי, ראשית אגיד משהו על הטיפול התרופתי: במצבי דיכאון קשים הוא חיוני. לעתים קרובות - מציל חיים. אבל, 2 דברים: 1. לוקח לגוף זמן להסתגל לתרופה, ולוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד. בדר"כ - המינימום המינימלי להתחיל להרגיש שיפור כלשהו - בין שבועיים לחודש. האם כבר עבר הזמן הזה, וניתן לומר שכבר צפוי לראות שיפור? אם עדיין לא עבר זמן כנ"ל - - מאד יתכן שתרופה עדיין לא התחילה להשפיע. 2. מה ז"א "הגמילה מהתרופות תהיה הדרגתית"? יש איזשהו תכנון טיפול, לתקופה שלאחר התרופות? בדר"כ, מה שעושים עם חולי דיכאון זה להתחיל טיפול תרופתי וכמעט במקביל להתחיל שיחות פסיכותרפיה. בהדרגה, שיחות הפסיכותרפיה משפיעות ומחליפות את הטיפול התרופתי כתומכות נגד התדרדרות מחודשת. כמובן, זה נעשה לאחר שכבר מושג שיפור מסויים ע"י הטיפול התרופתי.
    אני לא מבינה מדברייך, האם הוא התחיל בשיחות פסיכותרפיה, או האם הוא מתכוון להתחיל? בלעדיהן - הסבירות שיחזור למצב הדכאוני ההתחלתי, עם הפרידה מהתרופות - גדול.

    עכשיו, את מתארת מצב קלאסי של דיכאון קליני (לדברייך - זה מוכח): ירידה במצב הרוח המלווה במחשבות אובססיביות ש"מזינות" שוב ושוב את הירידה במצב הרוח...
    במצב כזה יקירתי - כנראה שלא תוכלי לתמוך בו לבדך. כדי לתמוך בו, עלייך לקבל תמיכה משלך, מישהו שיוכל להכיל את המצב הקשה בו את נמצאת בהתמודדות זו, ולכוון אותך אל תגובות נכונות ובונות, במקום תגובות שיכולות לגרום לרגרסיה גדולה יותר. התפרצות שלך, אמירת המילים: "די כבר! תילחם בזה!" עם כל כמה שתגובה זו מובנת וטבעית - אלו תגובות שעלולות להוביל אותו הישר לכיוון ההפוך ממה שאת מתכוונת, ולשים שוב את שניכם במצב של חוסר אונים ו"לופ" מחודש של תסכול, כאב ואין אונים.

    אני ממליצה לך בכל לב, כוונה ורצון טוב - לפנות לייעוץ מקצועי באחד ממרכזי מיל"ם (ייעוץ למשפחות של אנשים המתמודדים עם קושי נפשי). עצם ההגעה למקום כזה תאפשר לך להבין שאת לא לבד, ובעייתך היא לא ייחודית ובודדה. כל האנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים של בני משפחתם - טרודים באותן שאלות בדיוק - ובדיוק בשבילם הוקמו מרכזי מיל"ם.
    אני מצרפת קישור שיכול לסייע:
    http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=740
    בנוסף, אם לא תמצאי את העיר בה את גרה ברשימה, אוכל לומר לך שבכל סניף של עמותת "אנוש" תמצאי ייעוץ מוסמך לבני משפחה. לא תצטרכי להזדהות בשביל לקבלו, או לספר על בעלך או להביא אותו לסניף. תוכלי לפנות, לבקש עזרה, לקבל אותה - וזהו.

    המון בהצלחה יקירה, הרבה בריאות - ואני מעריכה מאד את העובדה שפנית לפה וביקשת ייעוץ...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה