זה פשוט מדהים... - הריון ולידה

איך אני מחכה כבר ליום שלישי שיבוא לטובה
שיהיה יום שלישי פעמים כי טוב
כל פעם שמשמעים את השיר עומד בשער הדמעות יורדות לי
שיגיע יום שלישי והילד המקסים הזה יזכה לחיבוק מהמשפחה שלו

אני מתרגשת בטירוףףףףףףףף ועכשיו ריגשת אותי עוד יותר
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

זה יהיה היום המרגש בהיסטוריה של המדינה לדעתי

ממי ריגשת בטירוףףףףףףף

זה מדהים אותי שתכלס היה סביר שאומר היום שיגמר כבר החופש הזה חורפנתי סופית - שיוחזרו הגנים לאלתר!!!
ובמקום זה אני רק מחכה שיגמר החופש כי זה אומר שהגיע יום שלישי, כי זה אומר שגלעד חוזר
אוי כמה שאני מחכה לזה - ואפשר לומר כמו אוויר לנשימה

תודה בנות.
זה בהחלט הזמן של כולנו להתרגש משובו של גלעד.
שרק יגיע בשלום ויאיר את פניה של אמו בחיוך...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

בנות, תקראו את מלות השיר הזה, ותחשבו על כך שבמשך 5 שנים + 4 חודשים כל מה שרצתה אביבה שליט זה לשמוע את קול צעדיו של גלעד בשביל המוביל אל הבית...

הביתה

ירדנה ארזי
מילים: אהוד מנור

עוד שנה חלפה,
עוד שנה טרופה,
עשבים שוטים עלו בשביל ובגן.
רוח נאנח
את התריס פתח
ומכה בקיר הישן,
כמו קורא:

הביתה, הביתה,
באה עת לחזור,
מן ההרים
משדות זרים.
היום דועך ואין סימן.

הביתה, הביתה
טרם רדת אור.
לילות קרים,
לילות מרים,
קרבים עכשיו לכאן.

עד עלות השחר
מתפללת לשלומך,
שבויה באזיקי פחדים
אני שומעת צעדים.

הביתה, הביתה,
כי עוד לא ניתן
כל מה שהובטח לנו מזמן.

היום, אני גאה לומר כנכת צה"ל מוכרת - שההשתתפות האקטיבית במאבק למען שובו של גלעד הביתה הסבה לי אושר ומשמעות.
שנזכה ליום הגדול - מחר.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

אני חושבת שהתחושות שלי מאוד עוצמתיות בנוגע אליו בגלל שאני אמא בעצמי
גם את מרגישה ככה שרון?

נגה היקרה שלי
ראשית, אני חושבת שהעיר סיאטל הרוויחה, ובגדול...
שנית, אני חושבת שאת רב דאגותייך את יכולה להרגיע - סיאטל נמצאת באחד האיזורים היותר שקטים ובטוחים בארה"ב, מה גם שהקהילה היהודית שם היא בין הגדולות ביותר, ובטוח שיעטפו אתכם בחום... (היא גם עיר-תאומה לב"ש, אבל את זה את בטח יודעת...)
בקיצור - תחסרי לי מאד , אבל אני סומכת על ביקור שבועי לפחות פה בפורום, "סתם" כדי לומר שלום...

ולעניין המדובר: מבחינתי, עניין האימהות וכל מה שכרוך בה הוא המנוף הבהחלט ראשון להזדהות עם עניין גלעד שליט. אין ספק שכאם לאם - כולנו יכולות ורוצות לחוש הזדהות עמוקה עם הכאב והרצון האינסופי לראותו חוזר לחיבוק אמו.
אבל, זהו בהחלט לא המנוף היחידי.
מצאתי עצמי פעמים רבות מספור במהלך 5 שנים אלו (כבר כתבתי שהייתי פעילה במאבק להשבתו) שואלת את עצמי שאלות קשות בנוגע למחיר הכבד. כזכור - אני נפגעת טרור, את מה שנלקח ממני ע"י בני עוולה אף אחד לא יוכל להחזיר או להבין אי פעם. ובדיוק בתפר הזה שבין השחור ללבן, נכנס האפור שלי, שאומר באופן ברור: צריך להחזיר את הילד הזה. נקודה. סוף פסוק.
בדיוק כשם שהמדינה מחוייבת לדאוג לי לאחר שנפצעתי בשירותה ע"פ ציווי חוק מדינה (נפצעתי בהיותי חיילת בת 19, במדי צה"ל), כך היא מחוייבת להשיב הביתה חייל שנשבה בזמן שירות לפי ציווי חוק המדינה הזו.
מבחינתי - זהו הציווי המוסרי של כולנו.
שאלת החוקים המובילים לגבי מס' הרוצחים שמשוחררים, אופן שחרורם ושאלת עונש המוות לרוצחים אלו (מה שנדון בבג"ץ היום) - אלו עניינים טכניים שממסכים את המהות המוסרית האמיתית - צריך להשיב את החייל הזה.

עם כל הכאב למשפחת השכול והנכות, שאני גאה להמנות על בנותיה - הבג"צים שהוגשו היום מפספסים את המהות האמיתית של מעשה ההחזרה הזה.
וכנראה שטבעו של מן צדק קוסמי שכזה הוא לצאת לאור. מחר נחזה כולנו ביציאתו לאור.

ככה אני מרגישה, נוגוש.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה

נראה לי שזו שאלת השאלות...
ולא ניתן לצפות מראש.
תנאי שבי הם תנאים קשים, קשים מאד מאד. גם אם הוא לא עבר התעללות (ויש סיכוי יותר מסביר שהוא כן עבר), עצם השהיה בכוך זעיר רק עם עצמו במשך תקופה שאינה נגמרת, ללא חשיפה לאור יום וללא הבחנה מתי זה זמן יום ומתי זה זמן לילה - כך במשך תקופה כ"כ ארוכה, בלי לקבל אות חיים מאף אחד מאהוביו או בכלל מדמות כלשהי שתהיה "בעדו" (הרי אפילו הצלב האדום לא הורשה לבקרו...) - מהווים סכנה ממשית לחוסן הנפשי.

אבל אכן, פה בישראל מערכות הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט של פצועי מלחמה ופדויי שבי - הן מערכות מנוסות (). בהחלט יודעים כאן כיצד לטפל בטראומות ובמצבי דחק כתוצאה מהשתתפות במערכות ישראל...
אני מאמינה באופן מלא ביכולתם של אנשי המקצוע המתאימים להביא להבראתם של פגועי מלחמה וטראומות - כולל גלעד.
זה יהיה תהליך איטי ולא קל - בעיקר לאנשים שסביבו (הוריו, משפחתו), והוא תמיד ישא איתו את תקופת השבי. אבל יש לקוות (ולהתפלל) שיום אחד הוא יוכל להשאיר את הקולות, הריחות והמראות במקום מרוחק בירכתי המוח - ולהוציאם משם רק ע"פ רצונו, ולא להיות נשלט על ידם.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

תודה על המידע

פתאום עצוב לי נורא...
מקודם שמעתי שהוא התעלף במטוס, וייתכן שיקחו אותו לביה"ח...
ראיתי תוך כדי העבודה את התמונות הראשונות שלו, ואח"כ את תמונות הריאיון בטלויזיה המצרית.
כמו כולם, התרשמתי מכמה שהוא כחוש..., נראה חרד וחלש. בהמשך התברר שהוא באמת מאד חלש, ואני מקווה שבצד הפיזי הוא יתאושש במהרה.
מבחינה נפשית, הסימנים המעודדים הם שהוא מדבר לעניין, מגיב למה שנאמר לו - ונראה שמור מבחינה קוגניטיבית. זה מאד מאד מעודד!
כמובן שכל עוד לא נעשתה בדיקה מעמיקה יותר לבירור מצבו הנפשי (פסיכוזה וכו') - לא ניתן לומר בוודאות שום דבר, אבל ממראה העיניים וממשמע האוזניים נראה שהוא מדבר לעניין, מגיב לאנשים שמולו ומביע רגשות ותחושות - וזה טוב!!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il