שרוני עדכון +שאלה - הריון ולידה

וואו, עדכון נהדר! אני שמחה לדעת! איזה יופי לשמוע שניתאי לא נושך כבר כחודשיים...
נהדר, שרק ימשיך יותר ויותר קל...
לגבי העניין הראשון: טוב שאת מסבירה לו את מה שאת מסבירה, זה חשוב.
אבל אם ההתנהגות חוזרת על עצמה והוא דוחף אותו שוב ושוב - כנראה שדרושה פה התערבות תקיפה (שימי לב: "תקיפה" היא בשום פנים ואופן לא "תוקפנית"!) יותר.
אנו מדברות על מאזן כוחות בין פעוט בן שנתיים ושמונה חודשים, לתינוק בן פחות משנה.
זהו מאזן כוחות לגמרי לא מאוזן... ואם ניתאי הבכור דוחף את נועם - נועם עלול להיפגע מכך (פיזית. חלילה, ליפול על עצם חד או לקבל מכה בראש או במקום אחר), ואת זה - עלייך למנוע. אז דיבורים והסברים זה יעיל - עד השלב שהם כבר לא עוזרים.
מה לעשות?
בפעם הבאה שניתאי "מקבל עצבים" ומחליט שלא בא לו לשחק עם נועם, ודוחף אותו - איחזי בידו בחוזקה ואמרי לו: "אני לא מרשה לך לדחוף את נועם", והרחיקי ביניהם.
במקביל, עליכם (את ובעלך) לשמור על גבולות עקביים ותקיפים (ז"א, בכל פעם שתגובתו תוקפנית - יש להגיב באותה צורה), ולנסות לשבח כל פתרון שאינו תוקפני - שהוא מצליח להרגיע את עצמו לבד, שהוא מצליח להעביר לנועם מסר של "אני רוצה לשחק לבד" בלי לדחוף אותו, או כשהוא מצליח להתגבר ומשחק ביחד עם נועם למרות ה"עצבים".
בנוסף, כדאי לעודד את ניתאי למצוא פתרון להרגשתו בעצמו, ולא להכתיב לו תמיד את הפתרון, כי זה רק יגביר את תלותו בכם (שוב, לא תמיד ולא בכל מצב. יש לקחת בחשבון שניתאי בעצמו הוא עדיין פעוט...). ניתן לומר לו משהו בסגנון: "בוא נחשוב יחד איך תפתור את הבעיה שאתה פתאום באמצע משחק עם נועם - רוצה לשחק לבד..."

בהצלחה וחג שמח!!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

ברכות על ההחלטה לחזור ארצה.
שאלת שאלה כללית מאד, ולא נתת פרטים מתי זה אמור לקרות (האם יש לכם כבר תאריך?), האם אתם מגיעים לפה לבית משלכם? אל בית משפחה? האם מיד תכניסי אותו למסגרת חינוכית? וכו'.
אענה על שאלה דומה בשרשור נפרד שעוסק בשאלה, אז תוכלי לקרוא שם, ואם יהיו לך שאלות נוספות לאחר מכן - אשמח להתייחס שוב.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il