שוב מיואשת ונואשת להכוונה - הריון ולידה

שאלתי אותך בעבר אם יש דבר כזה "לא מקבל סמכות זרה" ואמרת שלא מוכר לך המושג. אני לא יודעת איך להגדיר את זה אבל שאלתי בכעקבות תקרית דומה שהיתה בקייטנה. הוא היה שם 3 ימים וביום הרביעי הגננת התקשרה מזועזעת מההתנהגות שלו שהרגשתי שאני לא מחזירה אותו לשם. ושוב חזרנו לגן ושוב אותו סיפור. בבית הוא ממש ילד אחר.

היי נועה ,
אני בהחלט "שומעת" את הייאוש שלך, ובהחלט יכולה להבין...
זו לא הפעם הראשונה שאת פונה אלי, לפה, עם הקושי הזה של בנך ושלך, ואפשר לגמרי להרגיש את המצוקה שזה גורם לך - ולו.
הייתי מתעקשת - אם הייתי במקומך - להמשיך לקבל את התשובות מאנשי המקצוע שכבר ראו את בנך, אבחנו אותו וניסו לסייע בעבר.
לא הייתי מסתפקת ב"לא ראתה לנכון להמשיך בדיקות בכיוון של אי הפרעת קשב"... ו"והיא לא ממש ידעה מה להגיד לי"..., ו"לא מטפלים לפני גיל 6", ועוד.
הם אנשי המקצוע שראו את הילד ומכירים אותו - מהם יש לדרוש תשובות.
ו-כן, אני הייתי מתעקשת על זה.

תראי נועה, המושג "לא מקבל סמכות זרה" הוא עדיין משונה מעט בעיני.
ילד שלא מקבל סמכות "זרה", הוא בדר"כ ילד שיש לו קושי בקבלת סמכות בכלל. הוא בדר"כ ילד שיש לו בעיה עם גבולות, על גבול המרדנות, התנהגות אימפולסיבית מאד, לעתים נטייה להסתכנות והליכה "על הקצה". בקיצור - ילד עם בעיות התנהגות, דומה למה שאת מתארת.

מכיוון שכבר התייעצת עם אנשי המקצוע - בהחלט הייתי חוזרת אליהם, ולא מרפה עד שהייתי מקבלת את ההתייחסות המתאימה למה שאני מתארת בפניהם.
אני לא יודעת אלו שאלות הצגת לפסיכולוגית החינוכית התפתחותית ואין לי שמץ מושג אלו תשובות היא נתנה לך ולמה היא התייחסה בדבריה.
אבל כנראה שלא קיבלת את התשובות להן כיוונת - כי עובדה היא שאת שוב פה, נואשת ומבקשת עזרה

אני לא בטוחה שמכון נוירולוגי לאבחון הפרעות הוא הכתובת המקצועית הדרושה לך כעת (את בכלל מתארת קושי חברתי כלשהו, שמתעורר במסגרת שהיא לא הבית...).
אינני יודעת דרך מי ומה הגעת לפסיכולוגית חינוכית התפתחותית - פרטי? דרך הגן? דרך העירייה? דרך המכון להתפתחות הילד?
אם לא הגעת אליה ולאבחון שנעשה (אני מנחשת - זה היה אבחון לאינטליגנציה ו - I.Q?) דרך המכון להתפתחות הילד, אני ממליצה בהמלצה חמה לפנות למכון להתפתחות הילד ולהתחיל את תהליך האבחון (כמעט) מההתחלה.
נראה לי שאבחון לרמת אינטליגנציה ו - I.Q הוא לא ממש הדבר אותו אתם צריכים.
פני בצורה מסודרת למכון להתפתחות הילד דרך רופא הילדים שלכם. תני להם לעשות עבודתם - בדר"כ זה לוקח קצת זמן - וצאי עם מסקנות ברורות ודרך טיפול מסודרת.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

אז זהו שכשפניתי בזמנו לרופאה כדי לקבל הפניה להתפתחות הילד היא אמרה שאין צורך ואין לו שום הפרעה. לא רציתי לחכות הרבה זמן וכבר די איבדתי אמון במהימנות המערכת (דרך הגן) אז עשינו באופן פרטי אצל פסיכולוגית מאוד ממולצת. לשאלות שלי היא ענתה כפי שציטטי אותה ואמרה שתמיד נצטרך להיות עם האצבע על הדופק מבחינת מוסדות חינוך, שכדאי לשקול חינוך אנטרופוסופי למשל או כל חינוך שמאפשר חופש פעולה ובחירה ופחות נוקשות. לשאלתך, אין בעיה עם גבולות, לפחות לא בבית. הוא מבקש רשות לפני כל דבר מתנצל ביוזמתו כשצריך, נענה כשאני אומרת להפסיק משהו שלא נראה לי ולא מערים קשיים. גם בגן, הגננת אמרה לי יום אחד שהיא אפילו לא כעסה עליו כי לא היה על מה הוא פשו לא השתלב בשום דבר שההם עשו ולא מצא את עצמו והסתובב כל הזמן באי שקט. אחרי כמה ימים כאלה הוא כבר משתעמם ומתחיל להשמיע קולות ולהציק לילדים כנראה כדי למשוך תשומת לב.

נועה ,
אני קוראת עכשיו את תגובתך האחרונה, ויש לי 2 דברים לומר:
1) בקשר לדרך הפעולה שאני הייתי נוקטת מעתה:
הייתי חוזרת לרופאה שאמרה לך בזמנו ש"אין צורך ואין לו שום הפרעה", ומספרת לה על ההתמודדויות שלך ושלו בזמן שעבר מאז שהיא קבעה כך. הייתי אומרת לה שגם ע"ס ההרגשה האישית (שלך) וגם ע"ס התרשמות הצוותים החינוכיים של הילד (בקייטנה, בגן...) - לילד יש בעיית/קושי בהשתלבות במסגרות, ואת מאד מעוניינת בעזרתה, בהפנייה למסגרת אבחונית מתאימה. הייתי מספרת לה די בפירוט את הקורה איתכם, כולל פנייתך לפסיכולוגית באופן פרטי, ותחושת חוסר המענה איתה נשארת.
יש לקוות שעתה היא תשתף איתך פעולה, ותגיעו למסגרת מתאימה לשם עריכת אבחון מתאים שיענה לפחות על חלק מהשאלות.
2) על סמך תיאורך (ועל סמך תיאורך בלבד!!!!! אנא הביני שאין להסיק מכך כל מסקנות חד משמעיות!) הזה: "הגננת אמרה לי יום אחד שהיא אפילו לא כעסה עליו כי לא היה על מה הוא פשו לא השתלב בשום דבר שההם עשו ולא מצא את עצמו והסתובב כל הזמן באי שקט. אחרי כמה ימים כאלה הוא כבר משתעמם ומתחיל להשמיע קולות ולהציק לילדים כנראה כדי למשוך תשומת לב" - הייתי בודקת את הכיוון של לקות למידה כלשהי.
יש לזכור שבעקרון, לקויות למידה מאובחנות ומתחילות להיות מטופלות רק עם גיל הכניסה לביה"ס, כלומר: לפחות גיל 6. עם זאת, ילדי גן שקיים לגביהם חשש ללקות למידה, יכולים לקבל אבחון מקיף ע"י המכון להתפתחות הילד, בהפנייתו/ה של רופא/ת הילדים המכיר/ה את הילד ואת התלונות לגביו.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il