אחות בדיכאון - הריון ולידה

בס"ד

ערב טוב שרון,
ראשית אתנצל ואומר כי את המלל הזה כתבתי לבנות בפורום תמיכה כללית אז יכול להיות כי חלק ממנו כתוב בלשון רבים שלא שמתי לב למחוק , עימך הסליחה.
יש לי אחות אחת בת 33, אנחנו מאוד מאוד קרובות , יש ביננו אהבת נפש עצומה.

אך היא עברה חיים לא קלים מלאי התמודדויות הן בפרנסה במציאת זיווג וכו, המצב הוא שהיא תמיד היתה נתונה במצב של להתמודד עם דברים .

היא בחורה מאוד מאוד חזקה נפשית ועד לא מזמן עשתה זאת בגבורה ותעצומות נפש של לקנא בה ממש.

לפני שנה היא הכירה מישהו ולאחר 5 חודשים הם החליטו להתחתן ואכן הם התחתנו והשמחה היתה גדולה מאוד.

אך מהיום שהם התחתנו יום אחד שמח לא היה בחייה מאחר וכמה ימים לאחר החתונה היא גילתה כי הוא הסתיר ממנה בעיה רפואית מאוד רצינית וחשף אותה רק לאחר הנישואין, היא כהרגלה לצערי בחייה לא נבהלה ולא קיבלה רגלים קלות ואמרה כי היא תלך איתו עד סוף העולם ושהיא תעשה איתו הכל לטפל בבעיה אצל טובי המומחים.

אך הוא כנראה במידה מסויימת לא רצה לטפל בבעיה ולא יכל להתמודד איתה והביא את עצמו לעזוב את הבית לאחר חודשיים של נישואין שהובילו לגירושין לאחר חודשיים .

כלומר היא היתה נשואה רק חודשיים.

כל העת היא היתה חזקה מאוד ורק חיכתה לקבל את הגט ולסיים את הפרק הזה בחיים ולהתחיל ולהמשיך הלאה.

ואכן היא קיבלה את הגט והיתה שמחה ורגועה שהיא סיימה גם עם מסכת זו בחייה.

אך לפני כחודש לערך אמא שלי סיפרה לי כי היא במצב נפשי לא פשוט בכלל וכי הי בדיכאון ויש לה ימים טובים וימים פחות טובים .

לא כ"כ שמתי לב לכך מאחר והיה נראה לי לגיטימי כי לאור מה שהיא עברה יהיו לה ימים לא קלים וימים של חשבון נפש.

אך שבוע שעבר אימי אמרה לי כי יום אחד היא הגיעה הביתה ובכתה כמה שעות ואמרה לאמא שלי שנמאס לה מהחיים ואין לה כח לאף אחד ולא בא לה לראות אף אחד ובא לה למות( אני מצומררת שאני כותבת את זה ה' ירחם) ועוד ועוד.

באותו יום היא הלכה לישון ובכך סיימה את היום ויום למחרת היא התעוררה כאילו כלום . אך אימי מסכנה שכ"כ נבהלה מהאימרות הללו לא נרדמה כל הלילה .

מאז זה קרה עוד פעם או פעמיים וזה סימני דיכאון היא גם מודעת לזה ואומרת את זה במילים.

יום שישי האחרון הזמנתי אותה לצאת איתי לחצי יום כייף ולארוחת בוקר .

באמת טיילנו ואח"כ אכלנו ארוחת בוקר והיה לנו ממש כייף ביחד .
כאשר אכלנו ארוחת בוקר נכנסתי איתה לשיחה של מה קורה איתה ומה עובר עליה והיא בעצם שיתפה אותי במה שכתבתי למעלה, אני כמובן יעצתי לה ללכת לטפל בזה הן לקחת כדורים לתקופה והן ללכת לפגישות פסיכולוגיות ואמרתי לה שזה לא בושה והיום כל אדם שני ניגש להתייעצויות פסיכולוגיות וממש ביקשתי ממנה בכל לשון של בקשה לטפל בעצמה גם אמרתי שאני מוכנה לקבוע תורים ולבוא איתה ולעשות הכל ע"מ שהיא תטפל בעצמה והיא אמרה שאין צורך שהיא כבר תקבע ותטפל בזה,אז אמרתי בסדר כי מצד שני לא רציתי ללחוץ יותר מידי.

אך מאז יום שישי נפשי לא יודעת מרגוע כל הזמן רצות לי מחשבות עליה וגם חס ושלום מחשבות מפחידות .

אתמול בערב התקשרתי אליה והיא לא ענתה ושלחתי לה 2 הודעות והיא לא ענתה ( אתן צריכות להבין כי אנחנו אחיות שלפחות 3-4 פעמים ביום מדברות בטל וכל היום מתכתבות ב- SMS ) וכשהיא לא הגיבה אז הנחתי כי היא שוב במצב רוח רע ולא בא לה לראות אף אחד ולישמוע אף אחד.
אז הנחתי לה , לא דאגתי כי היא גרה עם אימי אז אני יודעת שהיא בסדר.

אבל זה עשה לי שוב הרגשה רעה שהיא שוב לא מרגישה טוב נפשית .

בנות גם היום בבוקר התקשרתי ושלחתי הודעות והיא לא מגיבה , דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה שהיא דיברה והיא בסדר אז אני רגועה, אך באופן כללי לאור המצב שלה אני מאוד דואגת ולא יודעת מה לעשות.

וכאן באות שאלותיי:

מה את מציעה לי לעשות בתור אחות ?
איך אני יכולה לגרום לה לרצות מעצמה ללכת עוד מחר וליקנות הכדורים ?

אני מוכנה ללכת עד סוף העולם ולעשות הכל מצידי לעזור לה , כמובן אני לא רוצה להלחיץ אותה כי אז היא בכלל תפתח התנגדות לטיפול .

אשמח לכל פיסת מידע המלצה , דעה וכל מחשבה

תודה רבה