היי
בהחלט "הסיוט הגדול"... היית מאמינה שהגענו כבר ל - 15 לאוגוסט?... אוטוטו נפתחת השנה...
רויטל, אני מבינה, ואף יכולה להזדהות קצת עם סוג החרדה הזה...
חרדה "רדומה" שאולי לא הרגשנו כלל לפני היות הילדים, ועם בואם, היא פתאום פורצת מהמקום הרדום שלה, ותובעת בקול רם: "אני כאן!"
זה יכול להיות מטיסות, מתאונות דרכים, ממלחמות וירידה למקלט, מרעידת אדמה, מפורץ, משודד, ממחבלים... (עזבי... הדמיון שלך בטח לא צריך את עזרתי... חח), בקיצור - כל דבר ש"חיינו איתו די בשלום" לפני שהפכנו להורים, ועם הפיכתנו להורים הוא תופס מימדים לא פרופורציונליים ומפחידים למדי...
למזלך, את "רק" חרדה מטיסות משותפות. יש כאלו שאצלם החרדה הזו מפריעה באופן ממשי לתפקוד יומיומי - תארי לך אדם שחרד מתאונת דרכים או אפילו מסתם יציאה לקניות, שמא הוא ייקלע לפיגוע המוני. אדם כזה ישתק את שגרת חייו...
ועדיין - אני מאמינה שאת סובלת, ככל שהולך ומתקרב תאריך היעד לטיסה. אין ספק שזהו סוג של חרדה, וככזה - הוא ראוי לטיפול רציני ויעיל.
מכיוון שאת כותבת שאתם טסים בשבוע הבא, ומטיפול רציני לא תצליחי להוציא יתרון כלשהו עד אז, אני מצטרפת למחשבה שלך לגבי תכשיר הרגעה כלשהו.
תראי, תרופות נוגדות חרדה, גם כאלו שרושם רופא המשפחה, הן בעלות מרווח זמן עד תחילת ההשפעה, בדר"כ לא פחות משבועיים עד שמתחילים לחוש הקלה כלשהי.
לכן, הייתי במקרה הזה הולכת לכיוון של דברים טבעיים קלים יותר, כדוגמת "רגיעון", "קלמנרבין" ו - תרופות טבעיות המבוססות על החומרים: מגנזיום, ולריאן, צמח ההיפריקום (התרופה "רמוטיב", שגם היא בעלת זמן השפעה של כשבועיים של נטילה יומיומית.), וקומפלקס הויטמינים B+C ובעיקר ויטמין B6. התייעצי בחנות טבע, אני בטוחה שיוכלו לסייע לך.
וכשתחזרי, ייתכן שיהיה מקום לשקול פניה לטיפול מסודר בחרדה זו.
ומעבר להכל: מאחלת לכם נסיעה טובה, הנאה מרובה וחזרה בשלום!
תעשו חיים!!!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il